פורים

פורים

א. יום ראשון דפרשת שמיני חל השנה בעיצומו של שושן פורים (פורים דמוקפין) ועל כן לכבוד ארץ ישראל בכלל (שבה כמה וכמה ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון – מצוה להזכיר את כיבוש ארץ ישראל בפורים דווקא, "והימים האלה נזכרים ונעשים", אם נזכרים כדבעי נעשים מחדש ממש, וביתר שאת) וירושלים קרתא דשופריא (= הוי' פעמים חכמה – "הוי' בחכמה יסד ארץ [ישראל]"; וביחד עם ארץ ישראל = הוי' פעמים קה, שהוא "שלם וחצי" ביחס ל-1820, מספר שמות הוי' ב"ה בכל התורה כולה, וכמו שיתבאר) בפרט, נקדיש (למשך כמה ימים, וכידוע בתורת מורנו הבעל שם טוב שעיקר ההשראה של המצוה-החג בא בסוף ולאחר שנגמר) את דברנו לחג פורים ומגילת אסתר.

ידוע שבכל מגילת אסתר לא נזכר בפירוש, ואפילו פעם אחת, שמו של הקדוש ברוך הוא. הרבה טעמים ניתנו לכך, אך בחסידות מבואר שנס פורים בא מעצמותו יתברך ממש, למעלה מכל שמותיו יתברך, גם משם העצם, שם הוי' ב"ה. והיכן רמוזה עצמותו יתברך במגילה – בשם המלך אחשורוש דווקא, ש"אחרית וראשית שלו". והנה, "אחרית וראשית שלו" = הוי' פעמים עב (המילוי ה"עצמי" ביותר של שם הוי' ב"ה: יוד הי ויו הי). ועוד, ידוע ש"מרדכי בדורו כמשה בדורו", וכשם שמרדכי הוא סוד משה, כך אסתר היא סוד אהרן (כידוע בסוד "אם", ראשי תבות גואלי ישראל ב"ראש-תוך-סוף" תולדות עם ישראל): אחרית = משה מרדכי, וראשית = אהרן אסתר, שלו = פורים!

אף על פי שאין אזכרה מפורשת של שם הוי' ב"ה, שם העצם, במגילה, ודאי ששלמות ענינו רמוז במגילה, בתחילתה: הרי העצמות כוללת את כל 1820 (סוד פעמים הוי' – "סוד הוי' ליראיו ובריתו להודיעם" – "נכנס יין [עד דלא ידע] יצא סוד") האזכרות של שם הוי' בכל חמשה חומשי תורה. והוא רמוז בשמו של אחשורוש גופא. אם נחשב את ה-א של אחשורוש כאלף (בסוד "איכה ירדף אחד אלף") אזי אחשורוש = 1820!

והנה, בפסוק הראשון של המגילה השם אחשורוש מופיע פעמיים: "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה". חוץ מפעמיים אחשורוש "ויהי בימי [אחשורוש] הוא [אחשורוש] המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" = 1820! נמצא שיש כאן שלוש פעמיים (חזקה) 1820! גימטריא זו היא מהמיוחדות, המכוונות והמופלאות ביותר בכל התורה כולה (וגם רמז נפלא שלעתיד לבוא ישארו מספרי הקדש חמשה חומשי תורה ומגילת אסתר בלבד, ובהם 1820 אזכרות של שם הוי' ב"ה, ודוק)!

ב. והנה, בפסוק הראשון של המגילה – "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" – יש 13 תבות ו-57 אותיות. שני מספרים אלה הם "מספרי ברית" (13 הוא מספר הברית ה-4 ו-57 הוא מספר הברית ה-8). לעיל ראינו שיש להתבונן בתבות (ואותיות) הפסוק הראשון של המגילה בלי שני השמות "אחשורוש" (הרומז לעצמותו יתברך כנ"ל). ב"אחשורוש" יש 7 אותיות, שאף הוא מספר ברית (ה-3), וללא שני השמות "אחשורוש" נשאר בפסוק 43 אותיות, שאף הוא מספר ברית (ה-7). ולא עוד, אלא שהתבה הראשונה של המגילה – "ויהי" = 31, שאף הוא מספר ברית (ה-6).

חז"ל דרשו "'וששון' – זו מילה" ("ששן" חסר כתיב; ששן = הוי' פעמים כה, "'וששן – זו מילה" = הוי' פעמים כט = אהבה [אחד] פעמים חן). לשון הפיוט: "פורים פורים פורים [פורים משולש] לנו ברוך אשר בחר בנו" (שבו 31 אותיות, מספר הברית ה-6 כנ"ל) = שלש פעמים ברית מילה (= עצמות בגוף כנודע).

כשם שלשם אחשורוש יש שבע אותיות (מספר הברית ה-3 כנ"ל) כך יש לו שבעה סריסים וכן שבעה שרים. בשמות שבעת הסריסים – מהומן בזתא חרבונא בגתא אבגתא זתר כרכס – יש 31 אותיות (מספר הברית ה-6), וכן בשמות שבעת השרים – כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן – יש 31 אותיות! הכל בסוד "ויהי [31] בימי [62 = 2 פעמים 31]", ודוק. [יש לומר שהתיקון של כל השביעין הנ"ל הוא על ידי שבע מצות בני נח, כנגד שבעת גווני הקשת ושבע פעמים "ברית" בפרשת ברית הקשת שבפרשת נח, ודוק.]

השם המיוחד במגילת אסתר שעולה מספר ברית הוא זרש אשת המן הרשע. זרש = 507, מספר הברית ה-23. והנה, בכל ארבע רמות המספר (שכנגד ארבעה עולמות אבי"ע, כמבואר במ"א) זרש = 570 = 10 פעמים 57, מספר הברית ה-8 כנ"ל. 570 = 6 צירופי המן = רשע, כידוע. גם בהמן וגם בזרש יש 3 אותיות, מספר הברית ה-2. אך גם "[אסתר] בת אביחיל" = 463, מספר הברית ה-22.

כשם שבפסוק הראשון של המגילה יש 57 אותיות, כך בשמות המן ועשרת בניו שנתלו יחד על העץ (כאשר עשרת בניו זכו ל"שירה" במגילה) – המן פרשנדתא דלפון אספתא פורתא אדליא ארידתא פרמשתא אריסי ארידי ויזתא – יש 57 אותיות! שלשה מתוך עשרת בני המן מתחילים ב"ארי" (ארידתא, אריסי, ארידי) = 211, מספר הברית ה-21 (מספר הברית ה-5).

מרדכי היהודי = שדי, שם הברית, כאשר הערך הממוצע של שתי התבות מרדכי היהודי = 157, מספר הברית ה-13 (מספר הברית ה-4). מרדכי היהודי האו הצדיק יסוד עולם של המגילה, האות ברית קדש.

נמצאנו למדים מכל הנ"ל שעיקר ענינו של מגילת אסתר וחג פורים הוא לתקן את פגם הברית, וד"ל.

ג. נצייר את 57 האותיות של הפסוק הראשון במגילה בצורת "ברית":

ו י ה י ב י מ

י א ח ש ו ר

ו ש ה ו א

א ח ש ו

ר ו ש

ה מ

ל

ך

מ

ה ד

ו ו ע

ד כ ו ש

ש ב ע ו ע

ש ר י ם ו מ

א ה מ ד י נ ה

ארבע פנות הצורה הנ"ל – אומה = 52 = בן (ב פעמים הוי' = ד פעמים אחד, הערך הממוצע של ארבע האותיות = אחד). כאשר אחשורוש = 1820 כנ"ל, אזי שאר כל אותיות הציור הנ"ל = 5408 = 2 פעמים 2704 = 52 בריבוע! הכל בסוד שם בן ב"ה, תיקון המציאות, וד"ל.

נצייר בצורת ברית את 43 אותיות הפסוק הראשון ללא "אחשורוש [הוא] אחשורוש":

ו י ה י ב י

מ י ה ו א

ה מ ל ך

מ ה ד

ו ו

ע

ד

כ

ו ש

ש ב ע

ו ע ש ר

י ם ו מ א

ה מ ד י נ ה

ארבע פנות הצורה הנ"ל הן אותיות הוי' ב"ה! שאר האותיות = 1794 = 69 פעמים הוי' ב"ה. שבע האותיות שבציר האמצעי = 112 = הוי' אלהים ("שם מלא"). ביחד עם הפנות = 138 = הוי' אהיה הוי' אד' (שכנגד ארבע אותיות שם הוי' כנודע) = מנחם = צמח – שמו של מלך המשיח.

נצייר בצורת ברית את 57 אותיות המן ועשרת בניו:

ה מ ן פ ר ש נ

ד ת א ד ל פ

ו ן א ס פ

ת א פ ו

ר ת א

א ד

ל

י

א

א ר

י ד ת

א פ ר מ

ש ת א א ר

י ס י א ר י
ד י ו י ז ת א

ארבע הפנות והנקודה האמצעית של הציור הנ"ל הן: הנידא – "אדניה" (יא פעמים כתוב בתנ"ך = 770), ה אדנ-י = 70 – "נכנס יין יצא סוד". והוא סוד שמות הנשים שבמגילת אסתר: יש פעם אחת "הדסה", ד פעמים "זרש", י פעמים "ושתי" ו-נה פעמים "אסתר", כמבואר במ"א, ודוק! ב פנות שהי המשולשים האחרות הן אותיות לא, הכל בסוד "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" ו"מרדכי בדורו כמשה בדורו", ודוק.

ד. משנה: "ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מ'איש יהודי' רבי יוסי אומר מ'אחר הדברים האלה'". גמרא: "תניא רבי שמעון בר יוחאי אומר מ'בלילה ההוא'. אמר רבי יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו 'ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף', מאן דאמר כולה – תוקפו של אחשורוש, מאן דאמר מ'איש יהודי' – תוקפו של מרדכי, מאן דאמר מ'אחר הדברים האלה' – תוקפו של המן, מאן דאמר מ'בלילה ההוא' – תוקפו של נס. רב הונא אמר מהכא 'ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם', מאן דאמר כולה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש על ככה משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק ומה הגיע אליהם דקטל ושתי, ומאן דאמר מ'איש יהודי' מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשיה עבודה זרה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא, ומאן דאמר מ'אחר הדברים האלה' מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ, ומאן דאמר מ'בלילה ההוא' מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא".

תוקפו של מלך, תוקפו של צדיק, תוקפו של רשע, תוקפו של נס (מה') היינו כנגד ארבע אותיות הוי' ב"ה מלמטה למעלה, ודוק (כח הרשע הוא מיניקתו מחיצוניות המקיף, שעל כן יזם לתלות את מרדכי על עץ גבוה חמשים אמה, כנגד שער הנון דבינה, ה עילאה שבשם). סוף המלך (הרשע) להרוג את אשתו (ה תתאה שבשם), סוף הרשע להתלות על העץ אשר הכין לצדיק (ה עילאה שבשם, מינה דינין מתערין), סוף הצדיק "דאתרחש ניסא", וכן סוף ה"מלך עליון" ("בלילה ההוא נדדה שנת המלך", המלך אחשורוש ש"אחרית וראשית שלו") "דאתרחש ניסא" – ""מה שמו ומה שם בנו", וד"ל.

לדעת רב הונא הכל נכלל באחשורוש מרדכי המן (יש כאן 7, 5, 3 אותיות, סוד המבנה של ברכת כהנים, ודוק) = 1190 = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" = 5 פעמים רחל, כמבואר סודו במ"א. ראשי וסופי תבות אחשורוש מרדכי המן = 406 = 28 (כח) במשולש, אמצעי התבות אחשורוש מרדכי המן = 784 = 28 בריבוע! [נמצא ש-1190, שהוא "מספר היהלם" של 34, הוא גם "מספר הבית" של 28, ודוק היטב.] המשולש של 28, 406, בעצמו מתחלק ל-351 (אחשורוש מרדכי), המשולש של 26 ו-55 (המן), המשולש של 10, ודוק. אך לפי רבי יוחנן יש כאן תוקפו ("כל תקף" = 630, המשולש של יהודי) של: אחשורוש מרדכי המן נס = 1300 = 50 פעמים 26 – כל פעמים הוי' ב"ה.

מאיר יהודה יוסי שמעון = 833 = 7 פעמים 119. ביחד עם 1190 (10 פעמים 119) הנ"ל, הכל = 2023 = 7 פעמים 289 = טוב בריבוע (= אחורי תורה: ת תו תור תורה – "אין טוב אלא תורה", כמבואר במ"א). רבי מאיר (=463, מספר הברית ה-22 כנ"ל) רבי יהודה רבי יוסי רבי שמעון = 1681 = 41 בריבוע (סוד השם של כב אותיות, וד"ל)! רבי יוחנן = פורים (אם נעניק לרב הונא י של רבי, לכבוד ארץ ישראל כנ"ל, אזי רבי הונא = מרדכי)!

ה. ראינו לעיל ש בפסוק הראשון של המגילה יש 57 אותיות. המספר המפורש בו הוא 127 ("שבע ועשרים ומאה מדינה"). אם כן, חסר פסוק של 70 ("נכנס יין יצא סוד") אותיות כדי להשלים את מספר האותיות ל-127 (חיי שרה ומדינות אחשורוש, וכמו שדרש רבי עקיבא – עקיבא = 183, מספר הברית ה-14; 127 הנו "מספר שבת" ה-7, וד"ל).

והנה, פלא, בפסוק של "תוקפו של נס" שממנו אדם קורא את המגילה ויוצא ידי חובה (הדעה הקיצונית ביותר ל"מהיכן אדם קורא את המגילה ויוצא בה ידי חובתו", שאינה מופיעה במשנה רק בברייתא כנ"ל, וד"ל) – "בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך" – יש בדיוק 70 אותיות!

נצייר את שני הפסוקים בצורת "שבת":

ו י ה י ב י מ

י א ח ש ו ר ו ש

ה ו א א ח ש ו ר ו

ש ה מ ל ך מ ה ד ו ו

ע ד כ ו ש ש ב ע ו ע ש

ר י ם ו מ א ה מ ד י נ ה

ב ל י ל ה ה ה ו א נ ד ד ה

ש נ ת ה מ ל ך ו י א מ ר

ל ה ב י א א ת ס פ ר ה

ז כ ר נ ו ת ד ב ר י

ה י מ י ם ו י ה י

ו נ ק ר א י ם ל

פ נ י ה מ ל ך

ראשית כל נשים לב שהפסוק הראשון, בן 57 האותיות (מספר ברית) תופס בדיוק את 6 השורות הראשונות של הציור הנ"ל, ואילו הפסוק השני, בן 70 האותיות (13, מספר ברית ["בלילה ההוא נדדה", 3 התבות הראשנות של הפסוק, מספר ברית; נשארו עוד 13 תבות בפסוק, כמו 13 התבות בפסוק הראשון, מספר ברית!], ועוד 57, מספר ברית) תופס את 7 השורות האחרונות! שבע האותיות שבציר האמצעי – י ח ש ה א מ ה = 369 = מרדכי המן! השורה האמצעית – "בלילה ההוא נדדה" = 157 (הערך הממוצע של שתי התבות "מרדכי היהודי" כנ"ל), מספר הברית ה-13 (מספר הברית ה-4) כנ"ל! וכן הראשי תבות של שלש תבות אלו – ב ה נ = 57, מספר הברית ה-8, מספר האותיות של הפסוק הראשון וכן מספר שאר האותיות של הפסוק השני! שאר 10 האותיות (אמצעי וסופי תבות) של שלש התבות האלו – "בלילה ההוא נדדה" = 100 (10 פעמים 10, הערך הממוצע של כל אחת מ-10 האותיות = 10) = 43 ועוד 57 (חלוקה היוצאת מ-10 אותיות אלו לפי הסדר ב"עיגול" ודוק), שני מספרי הברית של הפסוק הראשון כנ"ל! והנה, אחרון אחרון חביב, חשבון שני הפסוקים בני 127 האותיות (אחשורוש = 821) = 7222 = 23 פעמים מרדכי היהודי = 46 פעמים 157, מספר הברית ה-13 (מספר הברית ה-4).