6 בספט׳ 2008

פרשת כי תצא - יום ראשון

 פרשת שבוע

כי תצא

 א. שלש פעמים ("בתלתא זמני הוי חזקה") נאמר בפרשתנו "כי יקח איש אשה" (ואין עוד "כי יקח" בכל התנ"ך): "כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה. ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים"; "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו"; "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח".

"כי יקח איש" = 459 = אשה (306) וחצי אשה (153) = בעל שם טוב, כלומר בעל של אשה שבבחינת "שם טוב" – "מצא אשה מצא טוב", אשה = טוב ביהלום – ההיפך מ"והוצא עליה שם רע" ודוק. נמצא ש"כי יקח איש אשה" = אשה אשה וחצי אשה (= טוב פעמים מאד, סוד "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" הנאמר בסיום מלאכת שמים וארץ וכל צבאם ביום הששי, יום ברוא אדם וחוה, איש ואשה [רק באדם נאמר במעשה בראשית "זכר ונקבה ברא אתם"], שבספר תורה של רבי מאיר מצאו כתוב במקום "טוב מאד" "טוב מות", סוד "מר ממות את האשה" – "כי מצא בה ערות דבר" – שגם אז הרי האשה היא בעצם "טוב מאד" כפשוטו של מקרא, וד"ל).

והנה, טוב מאד הוא אדם טוב, ומתי נעשה האדם טוב, כאשר מתקיים אצלו "מצא אשה מצא טוב", סוד "דבק טוב" ("דבק טוב" = ענג, סוד "אין בטובה למעלה מענג", אך לפי פשט הפסוק "דבק טוב" נאמר לגריעותא, בהקשר לעשית פסל, בחינת "אין ברעה למטה מנגע") על ידי "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", שנעשה אדם השלם (אדם השלם = יעקב רחל, זיווג שלם).

"מצא אשה מצא טוב" = אדם פעמים אחד. המשך הפסוק: "ויפק רצון מהוי'" = חוה פעמים לב. לב אחד = אדם. אדם חוה סוד "ארץ החוילה אשר שם הזהב [= חוה]" = אדם פעמים זך. "כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. וזהב הארץ ההוא טוב" = חוה פעמים פה ("מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה").

יש לומר שחצי אשה היינו סוד פילגש, נוטריקון פלג אשה, והיינו לדעת מ"ד שפילגש בקידושין, ראה ראב"ד בריש הלכות אישות. אשה אשה פילגש (סוד "כי יקח איש אשה" = אשה אשה חצי אשה כנ"ל) = 1035 = אדם במשולש, אדם פעמים חיה (תיקון חוה כנודע) = משה משה משה = ה פעמים אור דיום אחד דמעשה בראשית.

ידוע שאשה היא אש ה, אך יש שתי בחינות הה תתאה ו-ה עילאה (ע"ד תשובהתשוב ה, תשוב ה תתאה – תשובה תתאה, תשוב ה עילאה – תשובה עילאה), נמצא שיד שתי בחינות אשהאש ה תתאה, אשה תתאה, אש ה עילאה, אשה עילאה (ע"ד כלה תתאה, בחינת "כלתה נפשי" וכלה עילאה, בחינת "כלה שארי", כמבואר בדא"ח). והוא סוד "סמכוני באשישות", שתי אשות כנודע. אשה עילאה – בינה, אשה תתאה – מלכות, פילגש (פלג אשה) – ירידת המלכות (בבחינת גלות השכינה) בעולמות תחתונים בי"ע בכלל ובעולם העשיה התחתון (ובבחינה התחתונה שבעולם העשיה, עולם הזה הגשמי והחומרי שאין תחתון למטה ממנו).

אין תגובות: