פרשת שבוע
שופטים
א. פרשת שופטים פותחת במצות מינוי דיינים: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך וגו'". "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך" = 2556 = 71 במשולש (לו פעמים עא, לו כנגד לו צדיקים שבדור שמקבלים את פני השכינה, ההתגלות של פנימיות כנסת ישראל [מה ש"ישראל אף על שחטא ישראל הוא" ועד שבאמת לאמתו לא חטא ישראל מעולם – "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"], בכל יום, ודוק), רמז לסנהדרי גדולה של עא זקנים (שבעים כנגד שבעים הזקנים עליהם האציל משה רבינו את רוחו, ואחד, המופלא שבסנהדרין, כנגד משה רבינו עצמו, עיקר אתפשטותא דמשה שבדור).
ובהמשך הפרשה באה מצות מינוי מלך: "שום תשים עליך מלך". נמצא שמצות מינוי מלך היא תחת הכותרת של מצות מינוי דיינים, שהרי עיקר תפקידו של המלך הוא לדאוג למשפט צדק בארצו – "מלך במשפט יעמיד ארץ". ובלשון הקבלה והחסידות, מהרצון להיטיב, על ידי משפט צדק (שלכל אחד ואחד יהיה טוב, ככל המגיע אליו באמת מאת ה' הטוב, ואל לו לאדם לנגוע בדבר המוכן לחברו, שבזה פוגע בטובת חברו ובטובת עצמו, ודוק), נמשך הרצון למלוך (הרצון ומחשבה דאנא אמלוך שלפני הצמצום) על מנת להבטיח את משפט הצדק ומתן הטוב לכל אחד ואחד. מצות מינוי מלך משלימה אם כן את מצות מינוי דיינים.
והרמז: הערך הממוצע של שתי המצות "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך" "שום תשים עליך מלך" = 1936 = 44 בריבוע. ראשי התבות של שתי המצות = 1848 = 42 פעמים 44, ואמצעי וסופי התבות = 2024 = 46 פעמים 44 (1848 ע"ה = 43 בריבוע, 2024 ע"ה = 45 בריבוע). יש כאן 10 תבות (כנגד שלמות של עשר ספירות), משולש של 4 ("שיר פשוט" כו' עד "שיר מרובע") כאשר ד תבות "שום תשים עליך מלך" מהוות את השורה התחתונה של המשולש, שורת המלכות ("שיר מרובע"). בדילוג אותיות, הדילוג השני = 1681 = 41 בריבוע (= השם הקדוש של כב אותיות שמכוונים לפני תקיעת שופר).
ובהמשך הפרשה באה מצות ערי מקלט אשר ינוס שמה הרוצח בשגגה. מצוה זו הופיעה כבר, באריכות, בפרשת מסעי, ואף הוזכרה בפרשת משפטים בקצרה: "ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה". וידוע הרמז מהאריז"ל ש"אנה לידו ושמתי לך" ראשי תבות אלול (ושאר האותיות: "אנה לידו ושמתי לך" = 845 = 5 פעמים 13 בריבוע, 13 = אלול במספר קטן, הזמן של גילוי יג מדות הרחמים בכל ה דרגות הנפש האלקית, נפש רוח נשמה חיה יחידה) – חדש אלול במעגל השנה הוא בחינת עיר מקלט (למכה נפש בשגגה, תחושת כל בעל תשובה השב לה' בכל לבו, כמבואר בשיחת הרבי לפרשת מסעי), והוא בחינת ממד התורה של עבודת חדש אלול – דברי תורה קולטים – כמבואר בחסידות (בפרט במאמריו ושיחותיו של הרבי). והרי פרשת שופטים היא הנקראת תמיד בתחילת חדש אלול (פרשת משפטים נקראת בחדש שבט, ושם – "וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט", ופרשת מסעי נקראת בין המצרים, "מן המצר [של תחושת מכה נפש] קראתי יה ענני במרחב יה", כמבואר בשיחת הרבי הנ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה