2 בספט׳ 2008

פרשת שופטים - יום רביעי

ד. חוץ מפרשת שופטים יש גם ספר בתנ"ך הנקרא באותו שם – שופטים. השופטים של ספר שופטים אינם אותם סוג שופטים כמו בפרשתנו, פרשת "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך". כאן השופטים הם דיינים (ו"שפטים ושטרים וגו'" היינו מצות עשה דאורייתא למנות דיינים שישפטו את העם משפט צדק), אבל שם ה"שופטים" הם המושיעים את עם בכל דור ודור מידי אויביהם מסביב. שם השופט הוא קרוב להיות מלך (ואכן את גדעון בקשו להיות מלך, רק שסרב). הפסוק האחרון של ספר שופטים ("הכל הולך אחר החיתום") הוא: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשו", וממילא מתבקש מלך (לישר את מעשי העם בעיני ה'). הרי בספר יהושע, יהושע תיפקד כמלך (לרוב הדעות היה לו דין מלך), מכחו של משה רבינו (עליו נאמר "ויהי בישרון מלך"), מלמעלה למטה, לא מכח העם, מלמטה למעלה, כפי שכתוב בתורה לגבי מצות מינוי מלך "... ואמרת אשימה עלי מלך וגו' שום תשים עליך מלך וגו'". ספר שופטים הוא מעין מעבר ממלכות יהושע למלכות שאול ודוד (לפי בקשת העם מלמטה). לאחר מות יהושע, המלך אבד, ובכל תקופת השופטים שלאחר יהושע הוא מתבקש (כאבדה המתבקשת) אך אינו נמצא עד להמלכת שאול על ידי שמואל הרמתי (המגלה את שרש הרוממות העצמית של מלך ישראל מתוך ההעלם שאינו במציאות, רדל"א).

משה סמך את ידיו על יהושע. סמך ראשי תבות סנהדרין מלך כהן (גדול). ה' הבטיח למשה שכל הכבוד אל יזוז מביתו ושיהושע יזדקק לאלעזר בן אהרן הכהן. כמו כן יהושע כפוף למשפט התורה, בפי הסנהדרין (באי מקומו, בתור נותן התורה, של משה רבינו). ראינו למעלה שבפרשתנו הכהן מופיע ביחד עם השופט לפני פרשת המלך. אך מיד בסיום פרשת המלך מופיע הכהן בפני עצמו, בתור כהן המורם מעם, המשרת את ה' במקדשו בשליחות ישראל (מלמטה וה' מלמעלה), והזכאי למתנות העם: "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי הוי' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו הוי' הוא נחלתו כאשר דבר לו. וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה. ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו. כי בו בחר הוי' אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם הוי' הוא ובניו כל הימים. וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר הוי'. ושרת בשם הוי' אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני הוי'. חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות". נמצא שגם בפרשתנו הסדר הוא סמךסנהדרין מלך כהנים (סנהדרין מלך כהנים = סמך דעת, וד"ל). לפי חכמת הצירוף (ועל פי סוד הקבלתם לקוים ימין שמאל אמצע ולאבות האומה), הצירוף הוא הוי, צירוף הגבורה, צירוף הסנהדרין – שם פרשתנו: "שפטים" (כותרת כל הנושאים המופיעים בו כנודע).

והנה, בממד הזמן ("שנה" בשלון ספר יצירה), חדש אלול הוא חדש החשבון, שכל אחד ואחד עורך דין וחשבון בינו לבין עצמו, מעין ספירת מלאי מכל מעשי השנה החולפת, כל פעולות האדם, הן לטוב והן למוטב (והצריכים תיקון יתקן, וכידוע שה"חוש" של חדש אלול בספר יצירה הוא חוש העשיה שהוא חוש התיקון). ועל כן מתחילים את החדש מ"שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך וגו'", כמבואר היטב בכל ספרי החסידות. אחר כך ימי ראש השנה ("יחיינו מיומים") הם ימי המלכת המלך (ושני הימים הם בסוד "שום תשים עליך מלך", וכפירוש הזהר הקדוש – "'שום' לעילא 'תשים' לתתא", עבודת יום הראשון של ראש השנה היא לשים את ה' עלינו כמלך למעלה, בטול מוחלט לבעל הרצון, ואילו היום השני של ראש השנה הוא לבקש מלך ישראל, מלך המשיח, מהרה ייגלה). ולבסוף, יום הכפורים, היום הקדוש, "אחת בשנה", הוא כנגד הכהן הגדול, שעבודת היום כשרה רק בו, ובכניסתו לקדש הקדשים מתקיים בו (יש ברוחניות ויש גם בגשמיות) "עד מות הכהן הגדול" וכל עם ישראל יוצא מהגלות (הגלות הפרטית של כל אחד ואחד לפי ענינו) בחסד וברחמים. נמצא שגם בממד הזמן הסדר הוא סמךסנהדרין מלך כהן (גדול), סדר פרשתנו.

אין תגובות: