פרשת שבוע
חקת
א. פרשת חקת היא הפרשה ה-טל בתורה – "זאת חקת התורה" (ולא "זאת חקת הפרה", מפני שחוקה זו כוללת את כל התורה כולה, תורה = "רצוא ושוב" – פריחת הנשמה מהגוף וחזרתה להתלבש בגוף ולחיות בו חיים נצחיים, כמבואר בדא"ח) – טל תורה מחייהו.
בפרשת חקת יש עשרה נושאים-סיפורים (או יא כאשר מחלקים בין מלחמת סיחון למלחמת עוג – מלחמת סיחון ביסוד ומלחמת עוג במלכות, ושתיהן בהיכל לבנת הספיר, וד"ל) כנגד "עשר ספירות בלימה" (יש בפרשה בלימה = הבלים = "אי הבל אחיך" פסוקים, כפי שמוסבר בפרשה הקודמת, פרשת קרח, עיי"ש [בפרשת שלח יש 119 פסוקים, בפרשת קרח יש 95 פסוקים ובפרשת חקת יש 87 פסוקים, שמכאן יוצאת סדרה ריבועית בעלת "חן זכרי" מסביב למספר 87 – "אי הבל אחיך", ודוק]; "אחיך" = טל, הרומז בפרט לפרשת חקת, הפרשה ה-טל בתורה כנ"ל, "אי" היינו יא הנושאים של פרשת חקת, א – פרה אדומה – למעלה מ-י, "אי [הבל] אחיך" = נ, גילוי שער הנון, טעם פרה [הערך הממוצע של טעם פרה במילוי = תריג, כללות מספר מצות התורה – "זאת חקת התורה"), כמבואר באריכות במקום אחר ("אדם כי ימות באהל" הוא סוד מיתת הבל בידי קין, היינו תלמיד חכם, הלומד תורה בהבל פיו [ותורת העולם הזה הבל היא בפני תורתו של מלך המשיח, תורת קין – "הכל הבל" בסוד הכל פעמים "הבל" בתנ"ך, כאשר הפעם האחרונה, החותמת, היא "הכל הבל" שבסוף קהלת! היינו כללות תורת העולם הזה] – "כי חיים הם למוציאיהם בפה" [בסוד "ויהי הבל רעה צאן" = כב בריבוע, שלמות ההתכללות של כב אותיות התורה, "ויהי הבל" = חיים, ראשי תבות צורה, סוד הבל שהוא פושט צורה ולובש צורה תמיד, היינו "רעה צאן" – "צאינה וראינה", וד"ל; ובסוד "ואיוב הבל יפצה פיהו", "יפצה" = ה פעמים הבל, "יפצה פיהו" = יג פעמים כב, אחד פעמים יחד, "ואיוב הבל" = קין הבל במ"ס כנ"ל בפרשה הקודמת, הערך הממוצע של ד תבות "ואיוב הבל יפצה פיהו" = "אי הבל אחיך", ראשי תבות פיהו למפרע, שבמספר קדמי = מלכות – "מלכות פה" – "ואיוב הבל יפצה פיהו" במספר קדמי = 1690 = הוי' פעמים אדני, "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" = "בראשית [ברא] אלהים [את] השמים [ואת] הארץ"!]– שממית את עצמו על קנין התורה [סוד קינן, אותיות קנין, גלגול קין], וכפי שיתבאר. "זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל...", יש כאן ג דילוגים שווים של הבל, כנגד הבל להב הלב = אלף-פלא, ודוק).
פרשת פרה אדומה היא בכתר, למעלה מעלה מטעם ודעת ("חוקה חקקתי... אין לך רשות להרהר אחריה", על דרך הנאמר למשה רבינו כשהראה לו ה' את מיתת רבי עקיבא – "שתוק כך עלה במחשבה לפני"; כאן גילה ה' למשה רבינו את טעם פרה [מה שאין כן לשלמה המלך, החכם מכל אדם, שאמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"], נמצא שמיתת רבי עקיבא נעלמה מעיני כל חי ממש, כולל משה רבינו, והוא פנימיות ענין פרשת פרה אדומה, פנימיות שער הנון [שנתגלתה למשה רק בשעת הסתלקותו מן העולם הזה, עלמא דשיקרא] – "זאת התורה אדם כי ימות באהל", באהלה של תורה, וכמו שיתבאר). טל תורה, שהוא טל תחיה, יורד מפנימיות הכתר, פנימיות עתיק, רדל"א, להחיות מתים ברחמים רבים (טל = הוי' אחד = אחד אחד אחד. טל תורה = 650, כפולה של 13 [כל פעמים אחד], ואילו טל תחיה = 462, כפולה של 7 [יכול פעמים 7, סוד "כל יכול" = "חן חן"], לומר ש"טל תורה" שייך לחלקי המ"ה של רדל"א, בחינת הזכר, המהות שבו, ואילו "טל תחיה" שייך לחלקי הב"ן של רדל"א, בחינת הנקבה, המציאות שבו, וד"ל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה