פרשת קרח - יום שישי ושבת קדש

ו. ראינו לעיל שברוב המקומות בכתבי האריז"ל נאמר בפשטות שקרח הוא גלגול קין ומשה הוא גלגול הבל. אך יש מקום שבו נאמר שמיסודו כולל קרח בעצמו גם ניצוצות של הבל, כנ"ל.

סוד זה (שקרח מתיחס גם לקין וגם להבל, ועל כן דימה שהוא האיש המתאים ביותר לאחד את עם ישראל כנ"ל, יותר ממשה ששייך רק להבל) רמוז באופן נפלא בראש הפרשה:

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי". מהאות ה-ה של הפרשה מדלגים על ה ה אותיות (החל מה-ק של קרח) ומתקבל קין. ואזי מהאות ה-ב שלאחר מכן מדלגים על ב ב אותיות ומתקבל הבל! סוד הדילוג אם כן הוא ה ה ה ב ב ב (שבהכאה = 1000, סוד אלף אורות אליהם זכה משה במתן תורה).

בריבוע פרטי, ה ה ה ב ב ב = 87 = "אי הבל אחיך" = הבלים ("הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"; "הבלים" סוד ב בחינות הבל, כנגד שתי התאומות שנולדו עמו, שבשביל התאומה היתירה הרג קין את הבל, כנ"ל) אותיות בלימה – "תלה ארץ על בלימה" ("תלה ארץ על בלימה" = בראשית, ראשית ותכלית כל התורה כולה). והנה, פלא נוסף, מיקומי 6 אותיות הנ"ל קין הבל: 5 10 15 17 19 21 = 87 = "אי הבל אחיך" וכו'! וכאשר נתחיל לספור את מיקומי אותיות הבל לאחר סיום קין אזי יהיו מספרי ששת המיקומים 5 10 15 2 4 6 = בלי, סוד בלי מה (ג פעמים יה, החסרים מהמנין הנ"ל)! הכל בסוד "עשר ספירות בלימה"

והנה, האותיות הפנימיות של הדילוג הנ"ל = 1107 = 9 פעמים 123, הבל במספר קדמי, שהוא קין פחות הבל (כמבואר לעיל). "ויקח... ל[וי]" (עד סוף הדילוג של ה ה ה ב ב ב) = 1428 = 6 צירופי רחל (על ידי חילוף ק ב-ל באותיות הל"ק של אח"ס בט"ע, סוד ספירת ההוד של ז"א – הודית קרח בנבואתו משה רבינו לעתיד לבוא, שאזי יקוים בו "צדיק כתמר יפרח" סופי תבוה קרח, כנודע – מתחלף קרח ברחל, קרח = סוד רחל), ללמד שקרח ועדתו פגמו בבנין פרצוף רחל (= "לעשות" = אל פעמים הוי', התבה החותמת את מעשה בראשית) = חלק המילוי של קרח. כל אות בריבוע: ה ה ה ב ב ב = 87 = "אי הבל אחיך", במשולש = 54, דנ של אדני (כמבואר בפרשה הקודמת). ה ב היינו סוד זהב – ז = ה ב, כמו חלוקת שבעת הנרות במנורת הזהב, סמל של שבעה שרשי נשמות ישראל. בסוד הדילוג הנ"ל של קין הבל ("ויקח... ל[וי]) יש 21 אותיות, ואכן חשבון הכל – 1428 – מתחלק ב-21: 1428 = 21 פעמים 68. 21 הנו שם אהיה ו-68 (הערך הממוצע של כל אות) = חיים = אהיה הוי' אהיה (סוד "אהיה אשר אהיה", כמבואר בכתבי האריז"ל). נצייר את 21 האותיות כמשולש של 6:

ו

י ק

ח ק ר

ח ב ן י
צ ה ר ב ן

ק ה ת ב ן ל

הנה, 9 (3 פעמים 3) האותיות שב-3 פנות המשולש = 441 = אמת = אהיה פעמים אהיה (21 בריבוע; הערך הממוצע של 9 האותיות = 49 = 7 בריבוע). שאר האותיות = 987 = 21 פעמים 47 (13 ו-34), מספר ה"אהבה" ה-16. והנה, 18 (3 פעמים 6) האותיות שב-3 פנות המשולש (כאשר כל תוספת שורה של 3 אותיות היא כפולה של 7, ודוק) = 1176 = 48 במשולש = "יסוד היסודות ועמוד החכמות" כנודע. שלש האותיות שבאמצע – ברן = 252 = 7 פעמים 36 (לאה, ו פעמים ו) = "יברכך [הוי' וישמרך"].

יש כאן ג אותיות ק, סוד "קדוש קדוש קדוש". ק ק ק = 300 = 24 במשולש. מיקום אותיות ה-ק: 3 5 16 = 24. שאר האותיות = 1128 = 47 במשולש = 24 פעמים 47, ודוק.

ז. והנה, בפסוק הראשון של פרשתנו יש שתי תבות שהן כפולות של הבל וגם שוות זו לזו: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן". ואבירם = ראובן = 259 = 7 פעמים הבל (סוד "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל" שיש כאן שבעה הבלים, שמהם נברא העולם).

והנה, רש"י פירש: "'ודתן ואבירם'. בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתם תימנה שכן לקהת ובניו החונים תימנה נשתתפו עם קרח במחלוקתו, 'אוי לרשע אוי לשכנו'".

כמו שקרח שייך (כאן, בסוד "ויקח קרח" שלקח מקח רע לעצמו כנ"ל) לשרש קין, כן ראובן, בכור יעקב, שייך לשרש קין, בכור אדם הראשון. וכן איתא בכתבי האריז"ל: "'ראובן בכרי אתה'. הנה קין הוא הבכור בנו של אדה"ר והיה יעקב רוצה שיקח ראובן הבכורה של קין סוד 'הלא אם תיטיב שאת וגו'' כמ"ש בזהר, וז"ש בלאה 'ותקרא שמו ראובן' פי' רז"ל רא"ו ב"ן הראשון שנברא בעולם הוא קין שהוא ראובן בן אדה"ר וכשחטא ראובן נסתלקה ממנו ונתנה ליתרו כי ביתרו נתקנה נשמת קין כנודע. וזהו 'ראובן בכורי אתה' אבל 'יתר שאת' ר"ל יתרו נטל הבכורה הנקרא שאת ואם אתה היית זוכה היית נוטלה". והוא קצת פלא שהרי בכל המקומות מבואר שראובן שמעון לוי יהודה, ארבעת בניה הראשונים של לאה אמנו, עד שעמדה מללדת, הם בסוד המרכבה, חסד גבורה תפארת מלכות. נמצא שראובן (סוד אור בן, הרומז לאור שנברא ביום הראשון למעשה בראשית, שכנגד החסד) הוא כנגד החסד, שלכאורה הוא בחינת הבל כנודע. וכן מה שראובן (ואף קרח) חונה תימנה, הרוח המכוונת כנגד החסד, ימין, הבל. אבל הוא הדבר המבואר לעיל, שלקרח, וגם ראובן, יש שייכות גם לימין (הבל) וגם לשמאל (קין), ועל כן נדמה להם שהם נשמות כלליות ביותר, נשמות הראויות להנהיג ולאחד את עם ישראל (יותר ממשה ואהרן).

עוד רמז (מובהק) לקשר בין ראובן לקין – בכור קין הוא חנוך וגם בכור ראובן הוא חנוך! נמצא שקרח הוא סוד ראשי תבות קרח ראובן חנוך, קרח ראובן חנוך = 651 = "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" כנ"ל.

והנה, קרח = 7 פעמים אליאב. ואבירם הוא סימן לכל החולקים על משה ואהרן: א – קרח, ב – דתן ואבירם, ירם – "חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם". אבירם = 253 = 22 במשולש (אליאב = 4 פעמים 22). "דתן ואבירם" = תשובה, ולעיל ראינו שקרח במספר קדמי = תשובה תשובה, וד"ל.

והנה, ברמז הנ"ל של קין הבל בדילוג של ה ה ה ב ב ב אותיות, הרי ה ב הן שתי האותיות הראשונות של הבל! מתבקש אם כן להתבונן בשלש האותיות שתופענה בדילוגים של ל ל ל אותיות מסוף דילוג הבל הנ"ל (ובכך להשלים את הבל להב הלב = אלף-פלא, וד"ל):

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם". לאחר קין הבל באות אותיות ביע. למה הדבר רומז?

ביע כמובן רומז לשלשת העולמות התחתונים בריאה יצירה עשיה – "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". נמצא שאת שני שרשי קין והבל, ששניהם בעולם האצילות – שרש קין בסוד "כל הנקרא בשמי" (ששמו נקרא על שם קונו, כמו שאמרה חוה בשעת לידתו "קניתי איש את הוי'", עולם האצילות נקרא בכלל "עולם הקנין" [סוד "כל הנקרא בשמי" שעשר ספירות בלימה דאצילות הן בסוד רזא דשמיה כנודע], ושם ה' הוא "קנה שמים וארץ" וד"ל) ושרש הבל בסוד "ולכבודי" (מלכות דאצילות בפרט, "כבוד נברא", וכידוע מרבי ישראל מרוזין זצ"ל שהבל הוא ראשי תבות "הכל ברא לכבודו"; הבל חטא בהסתכלו בכבוד בגסות הרוח כנודע) – צריך להמשיך וגלות מטה מטה בעולמות התחתונים בי"ע, ועד שהארץ התחתונה תאיר מכבודו (שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, נמצא ש"הכל הבל", וד"ל).

במספר קטן, קין = 7 והבל = 10, סך הכל 17, כנגד 17 התבות של הפסוק הראשון: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן" (ובו חן אותיות – סוד "חן טוב" אותיות בטחון; קרח ועדתו פגמו בבטחון עצמי מופרז, ואילו משה רבינו מצטיין בבטחון דקדושה, בטחון מתוך בטול, כמבואר במ"א, ודוק). 17 הוא טוב, אבל הוא גם כן אוי – "אוי לרשע ואוי לשכנו" כנ"ל (שבט ראובן = רשע, וד"ל).

הבל הוא סוד אור ישר (חסד, ימין) ואילו קין הוא סוד אור חוזר (גבורה, שמאל). במ"ק קין = 7 = הב דהבל (כנ"ל), קי = ב, ן = ה. והסוד: הב דהבל היינו התפשטות ה חסדים דרך ה קצוות דז"א, ואחר כך ה-ב שבו הוא סוד ב הכוללים דיסוד ומלכות. אחר כך ה-ל שבו הוא המשכת המלכות דאצילות להאיר (בבחינת הבל, הארה בעלמא) בהיכל קדש קדשים דבריאה, הכולל ג"ר. אחר כך נמשך עוד הבל עד להיכל קדש קדשים דיצירה ועוד הבל עד להיכל קדש קדשים דעשיה, כמבואר היטב בסוף חלק ראשון דתניא, עיי"ש. אך קין הוא בסוד אור חוזר כנ"ל. ה-ק שבו היינו כנגד ספירת המלכות ש"רגליה ירדות מות" כנ"ל, ה-י שבו כנגד ספירת היסוד, וה-ן שבו כנגד העליה דרך ה קצוות דז"א ועד לשרש ה-ן בחמשים שערי בינה ועד לשער ה-ן שבו("אני בינה לי גבורה" דשרש קין, כאשר כל אור חוזר חוזר לקדמותו ממש, וד"ל).

והיינו שברמז הנ"ל – קין הבל ביע (הכל על פי ג דילוגי הבל – "הכל הבל"; קין הבל ביע = 279 = ק, האות הראשונה, במילו במילוי: קוף וו פא; הערך הממוצע של כל אות = אל – "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם", "ויקח קרח" בריבוע פרטי = אברם פעמים אברהם – "אברם הוא אברהם", תיקון הבל, וד"ל) קין עולה ב"רצוא" עד לשער הנון דבינה ואזי הבל יורד ב"שוב" עד לעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו – להאיר את כבוד הוי' (כבוד פעמים הוי' = ארץ ישראל) בכל העולם כולו ("עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות"). "צדיק כתמר יפרח" ואזי "ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ" ["צדיק כתמר" = "ממכון שבתו" = "ויקח קרח" "ויקח קרח"; "ממכון שבתו השגיח" = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד"; ביחד, "צדיק כתמר יפרח" "ממכון שבתו השגיח" = היהלום של 48, "אי הבל", פעמיים "יסוד היסודית ועמוד החכמות"), וד"ל.