19 בספט׳ 2007

פרשת וזאת הברכה. שלישי.

"מבורכת הוי' ארצו"

בברכת יוסף נאמר: "מברכת הוי' ארצו... ורצון שכני סנה, תבואתה לראש יוסף...". ופירש"י: "'ורצון שכני סנה'. כמו שוכן סנה, ותהא ארצו מבורכת מרצונו של הקדוש ברוך הוא הנגלה עלי תחלה בסנה. 'רצון'. נחת רוח ופיוס, וכן כל רצון שבמקרא. 'תבואתה'. ברכה זו לראש יוסף". כאן ממשיך משה רבינו את תחילת התגלות ה' אליו בסנה לראש יוסף נזיר אחיו. והוא ע"ד "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", מבין כל שבטי יה משה מזדהה בעיקר עם יוסף הצדיק. ביחד, משה יוסף עולה ראש ("ראש יוסף" שנמשך ב"ראש מנשה" ו"ראש אפרים", סוד תרין עטרין שבדעת שבין כתפין, "שכם אחד על אחיך") – ראש בני ישראל (ר"ת רבי כנודע).

ובמה שפירש"י "רצון: נחת רוח ופיוס", הנה פיוס הוא אותיות יוסף, וביחד עם נחת רוח עולה צפנת פענח, שם הכבוד שנתן פרעה ליוסף בהיותו מפענח צפונות (מכח שרש החכמה שברצון – "רצון שכני סנה" – מוחא סתימאה, כח המשכיל)! [על פי קבלה, זוג של ביטויים שאחד מתחלק ב-7 והשני ב-13 מהווים "מכלול" או זיווג מן השמים. וכך כאן: נחת רוח עולה ז פעמים צו ופיוס עולה יג פעמים זה (צו עולה ח פעמים זה). בכל "זיווג" כזה ה-יג הוא הזכר וה-ז הנקבה, וכך כאן: טבע הזכר לפייס את אשתו וטבע הנקבה לעשות נחת רוח לבעלה. ומה שרש"י מקדים את נחת רוח לפיוס היינו בסוד "אשת חיל עטרת בעלה", שהרי כאן מדובר בכתר הרצון, ודוק.]

אך חז"ל בגמרא (זבחים קיח, ב) דורשים את הביטוי "ורצון שכני סנה" אחרת מרש"י (והתרגומים ושאר המפרשים): "רבי יוסי ברבי חנינא אמר ורצון שוכני סנה, עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו [אשת פוטיפר] תזכה ותאכל בין השנואין [במשכן שילה שבחלקו של יוסף קדשים קלים נאכלים בכל הרואה, 'אך בגבולי שאר שבטים ששנאוהו']". חז"ל דורשים "סנה" (ו"סיני") מלשון שנאה. שרש רצונו של יוסף הצדיק הוא ברצון הפשוט להיטיב לכל (כולל, כמובן, פוטיפר אדונו), וממילא אינו רוצה בשום פנים ואופן ליהנות מדבר שאינו שלו (דבר שיפגע בבעלים האמיתיים). גם את אחיו ששנאוהו אוהב יוסף, ורוצה בכל לבו להשפיע להם כל טוב, והיא המדה העיקרית שעלינו ללמוד מיוסף, כמבואר בתניא. "טוב עין הוא יבורך" (בעצמו) ו'הוא יברך' (אחרים) נאמר על יוסף הצדיק – "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" (עיין בגמרא בדעת רבי אבהו וכן בדעת רב אבדימי בר חסא שקדמו לדעת רבי יוסי ברבי חנינא; שלש הדעות הן בסוד הכנעה הבדלה המתקה, ואכמ"ל).

והנה ידוע שמשה (שמזוהה כאן עם יוסף כנ"ל) עולה סנה סנה סנה (כלומר שהערך הממוצע של ג אותיות משה עולה סנה). לפי רש"י הסנה מסמל "עמו אנכי בצרה" כאשר עם ישראל מסור ביד שונאים (כן מפרש כאן הגור אריה, וראה אור החיים). יש לפרש שה' שוכן במי שמקיים את הפסוק "אהבי ה' שנאו רע", והיינו הצדיק של תניא, שנמדד בשנאתו לרע המפריד את האדם מדעה את הוי', "ועמך כלם צדיקים". אבל התכלית היא להמתיק את השנאה לגמרי בהשפעת קדשים קלים (לגלות איך שעמך כולם קדושים גם קלי הדעת שבהם, אלו שבתחלה אינם מכירים את מעלת צדיק הדור ואף מתנגדים לו) "בכל הרואה" (בכחו של משה-יוסף לפקוח את עיניהם של עם ישראל). ג פירושים הנ"ל ב"שכני סנה" (שוכן בשנאה) – סנה סנה סנה – הם כנגד הכנעה הבדלה המתקה, כמובן.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מדהים, מדהים, מדהים. מאיפה הדברים האלה? אגב, למה יש באמצע אותיות שחורות פתאום? בכל מקרה, הקבלה זה הכי חזק בעולם. ספר זבחים זה של האריז"ל?

אור חדש אמר/ה...

תחיה יקרה.
הדברים הנ"ל הם בגדר תורה חדשה שמשיח יגלה כפי שאנו כבר זוכים.
בקשר לנקודות השחורות - ב"ה זה בטיפול (אולי כדאי לגשת לקוסמטיקאית? רופא עיניים? פסיכיאטור? תשקלי את זה.)
מסכת זבחים היא מסכת בסדר קדשים בששה סדרי משנה. ההפניה דכאן מתייחסת לתלמוד הבבלי על אותה מסכת.
שאי ברכה.

אנונימי אמר/ה...

לא התכוונתי נקודות שחורות (אני בטיפול אצל כל מה שהזכרת, ועדיין יש בעיות) אלא אותיות מודגשות. מה זה אומר? זה לפי קבלה? לפי מה בוחרים מה מודגש?
מאיפה הבאת את הענין הזה של המשנה והגמרא, זה לא בלוגים של מיסטיקה?
בכל מקרה, עוד לא הצלחתי לעשות גולם מההוראות כאן של חיבור העצמות עם פיוס ונחת רוח, אבל אני כבר מנסה לעבור מקדשים קלים לקשים, ואולי זה יעזור.
המון אהבה וטוב