פרשת שבוע
וילך
א. "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל". ובהמשך הפרשה נאמר "ויאמר הוי' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד". בתחילה "וילך משה" (ז אותיות) לבד, ובהמשך "וילך משה ויהושע" (יג אותיות, וד"ל) ביחד.
ביום הסתלקותו מעלמא דין נעשה משה רבינו בחינת "מהלך" בשלמות (עד כה הוא נקרא מלאך – "וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים" – אך שלמות האדם, "אתם קרוים אדם וכו'", הוא להיות בבחינת "מהלכים בין העומדים האלה", וד"ל), סוד "האי עלמא דאזלינן מיניה וכו'".
כמו בנוגע לכל חידוש בעולם, מקודם הוא מתגלה בבחינת תהו ורק לאחר מכן הוא מופיע בבחינת תיקון. וכמו כן כאן, מקודם "וילך משה" (לבד, בחינת תהו) = תהו (משה הולך לשרש נשמתו בעולם התהו, השייך לשמיטה הראשונה, שמיטת החסד ואהבה אין סוף, וכמו שיתבאר, סוד "מן המים משיתהו", "משיתהו" אותיות שמי תהו = "[אשר עשה משה] לעיני כל ישראל", שעולה כ ["אין כ אלא לכתר", בחינת אורות דתהו, כמבואר בכתבי האריז"ל] בהשראה. ושם הכח לחדש את המציאות יש מאין, סוד נשמת אלישע (שהחיה את המת, וד"ל). רק לאחר מכן מצליח משה להחדיר את האורות המרובים דתהו בכלים רחבים דתיקון – "וילך משה ויהושע" ("הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו [לאהל מועד]" = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" = 1118, המספר הראשון המתחלק גם בשם הוי', 26, למעלה מן הטבע, וגם בשם אלהים, 86, בגימטריא הטבע, סוד בית הועד של משה שפניו כפני חמה ויהושע שפניו כפני לבנה, וד"ל).
הנה הפסוק "וילך משה ויהושע" נאמר לאחר פרשת הקהל, ללמדנו שחיבור שני המאורות, משה ויהושע, סוד אורות דתהו בכלים דתיקון, הוא על ידי אחדות כל ישראל בהקהל, אנשים נשים וטף, לשמוע מחדש את דברי הוי' ב"ה שמחים כנתינתם מסיני (שעל כן מצות הקהל היא בזמן שמחתנו דווקא).
בחמשה חומשי תורת משה יש מא פעמים תבת "וילך", ואלו הפעמיים של פרשת וילך הן הפעמיים האחרונות שנאמר "וילך" בתורה, הפעם ה-מ והפעם ה-מא. מ מא = אנכי (פתיחת עשרת הדברות – "אנכי הוי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", בדבר הראשון יש מא אותיות, רו"ס אם ו"אנכי הוי' אלהיך" = 173, המספר הראשוני ה-אם), וביחד עם שני הלשונות "וילך משה" "וילך משה ויהושע" = 1300 = 50 פעמים שם הוי' ב"ה.
בכל התנ"ך יש דרך (ז פעמים לב) פעמים "וילך" – הליכה בדרך העולה בית אל. וילך דרך = מרים, וילך במספר קדמי = אהרן, שני אחי משה, שכבר הסתלקו מעלמא דין (ומתנותיהם, הבאר וענני הכבוד חזרו בזכות משה) באו ללוות אותו בדרכו האחרונה (עיקר הליכתו מחיל אל חיל לראות אלהים בציון) ולספר עמו (כפירוש בעל הטורים כאן "'וילך משה'. לעיל מיניה כתיב 'לאברהם ליצחק וליעקב' וסמיך ליה 'וילך משה', שהלך אליהם להגיד להם כי קיים הקב"ה שבועתו והכניס ישראל לארץ. ואיתא במדרש מכאן שהמתים מספרים זה עם זה").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה