14 ביולי 2008

פרשת פינחס - יום שני

ב. המשך (בקשר בין אדם ליפתח לפינחס):

האותיות המשותפות של יפתח ופינחס הנ"ל – יפח – בהכאה (י פעמים פ פעמים ח) = פ פעמים פ, סוד "פה אל פה", נמצא שעיקר האות המקשרת ביניהם היא האות פ. האות פ היא האות ה-טוב לפי סדר הא-ב (קשור להנ"ל שבכל אחד מ-ג הפסוקים הראשונים של מכת שחין יש טוב תבות) – "אין טוב אלא תורה", "למען תהיה תורה הוי' בפיך". תיקון נשמות פינחס ויפתח הוא כאשר תיווצר תקשורת טובה ביניהם, כמובן מהחטא שלהם, שכל אחד מיאן לגשת אל השני ולתקשר אתו. פינחס הוא כהן גדול, בחינת "קדש קדשים". יפתח, השופט של ישראל בימים ההם (ובימינו), הוא בחינת "קל שבקלים". ביאת משיח צדקנו (משיח מלשון שיחה, בחינת יצחק = פינחס) תלויה בכך ששניהם יתחברו ויתקשרו ב"גובה עינים". והרמז: קדש קדשים קל שבקלים (על פי שתי קופין, בכל אחד ואחד, יקום דבר, וכן "קנאי בן קנאי" ["קנאי בן קנאי" = אחישנה = טוב פעמים טובה], וד"ל) = יה (השם הקדוש של "שכינה ביניהם", וד"ל) פעמים יפח, האותיות המשותפות של יפתח פינחס ("ויפח באפיו נשמת חיים ויהי הדם לנפש חיה" – "בדעה ודבור", ודוק), כאשר שאר אותיות שמותיהם – תנס = כי פעמים טוב, ודוק.

יפתח הגלעדי = כתר, מקור כח המסירות נפש. הוא פותח את גלוי ה"עד הוי' בכם", "אתם עדי נאם הוי'" – "שמע... אחד", פסוק המסירות נפש. הוא מ"קלי עולם", סוד אותן קל שנים שהיה אדם הראשון מוציא זרע לבטלה לאחר שחטא (ופרש מן האשה). הוצאת ז"ל היא על דרך נשירת אברים כמובן, שכל טפה וטפה כוללת שלמות אבריו של גוף האדם.

יפתח הוא מלשון פתיחה (כנ"ל), בחינת אדם הראשון – פתיחת האנושות כולה. ה' הראה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, וכשראה את יפתח בדורו, שהיה שופט ישראל (ומשושלת קבלת התורה לדעת אברבנאל), צחק וירק (כמסופר בשם רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל) אותיות ריק – "[ויברח יפתח מפני אחיו] וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו" (= יפתח ועוד טוב פעמים עין; "ארץ טוב" [סוד אלעזר = בן אהרן, אבי פינחס] הוא סוד גן עדן מקדם, ראה מפרשים שאדון הארץ ההיא שמו טוב, סוד "אם יגאלך טוב", דקאי על מלך המשיח, וד"ל), על מה שיפתח נעשה לראש ולקצין (סופי תבות חשן, שרש מכת שחין הנ"ל, סוד נחש מלך בני עמון = הוי' בריבוע, חשן-נחש סוד משיח), ודוק.

אדם יפתח = "אהיה אשר אהיה". אדם הראשון יפתח הגלעדי ראשי תבות אהיה. והנה ידוע שיפתח בדורו כשמואל בדורו, ומבואר במקום אחר על פי מדרש חז"ל שיפתח בדורו הוא "לכתחילה" לגמרי, ולפי זה סוד נשירת אבריו היינו שיש ניצוץ ממנו שנושר (סוד פני נשר במרכבה, מדת הרחמים שממנה כח המסירות נפש על עם ישראל [רק שכאשר הנשר נושר למטה, ממקומו העליון במרכבה לעולם הזה התחתון, נעשה עוף טמא, כמבואר בדא"ח]; נשר נוטריקון נפש מסר. זה תיקונו של יפתח שהתאכזר על בתו כאשר סרב ללכת אל פינחס להתיר את נדרו) ונמצא בכל אשר בשם ישראל יכונה (וניצוץ זה הוא הנותן כח והשראה אלקית לקל שבקלים למסור את נפשו על עם ישראל, כמבואר בתניא). בת יפתח = ל בריבוע (סוד הלב היהודי, כנודע) = כ פעמים אדם (אדם הראשון וחוה אשתו נוצרו בגיל כ כנודע, אדם היינו יציר כפיו של הקב"ה – "ותשת עלי כפכה") היא גם בבחינת "נשים דעתן קלה", כמבואר בכתבי האריז"ל בסוד שרש נשמתה וגלגולה, ואכמ"ל.

והנה, ה"יפתח" הראשון בתורה (הכל הולך אחר הפתיחה – ה'יפתח') הוא "וכי יפתח איש בור" – בור = פינחס! "וכי יפתח איש בור" = 1053 = 13 פעמים 81 (סוד נדב אביהוא, שהתגלגלו בפינחס, כמו שיתבאר; יש כאן 13 אותיות, נמצא שהערך הממוצע של כל אות = נדב אביהוא!), כללות ז השמות הקדושים שאינם נמחקים, במואר במ"א.

הערך הממוצע של יפתח פינחס הוא שמחה = סוד הוי' ליראיו = זרע לבטלה, וד"ל. ההפרש ביניהם = מרים = ה פעמים נח שמצא חן בעיני ה'.

והנה, כללות ענין הנפש דאצילות הפורחת על אדם הראשון לאחר החטא כו' הוא ענין הכח וההשראה לקום ולעשות מעשה (בחינת נהי"מ, כחות המעשה – נפש) אצילי, מעשה שבו באה לידי ביטוי קנאת הוי' צבאות, כמעשה פינחס וכמעשה אליהו, כמו שיתבאר (וכידוע שסוד הקנאה, שמוציאה את האדם מן העולם למעליותא, עולם לשון העלם דעולמות בי"ע, הוא כנגד נה"י, דרגת המוטבע בנפש, בחינת נפש אדם).

אין תגובות: