16 בספט׳ 2008

פרשת כי-תבוא - יום שלישי

ג. ובהמשך להנ"ל (הקשר בין "את הוי' האמרת היום... והוי' האמירך היום" לאדם וחוה וכו'): "היום" רומז ליומא דדינא רבא דראש השנה כנודע, יום ברוא אדם הראשון, יום הששי דמעשה בראשית, בו אמר ה' "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". מבואר בדא"ח ש"את הוי' האמרת היום" היינו שאנו פועלים שהשי"ת יאמר מחדש "נעשה אדם" מדי שנה בשנה, בראש השנה (בסוד "והימים האלה נזכרים ונעשים", ראש השנה הוא יום הזכרון בפרט, "נזכרים", "ונעשים" – "נעשה אדם" בפרט, ודוק) ומדי יום ביומו ("היום" ממש).

לפי זה, "והוי' האמירך היום" רומז לדבור הראשון שאמר אדם הראשון, בהשראת יוצרו יתברך, בשעת בריאתו: "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עשנו", כך קרא האדם, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, לכל יצורי בראשית, כמבואר בחז"ל. והוא שירת הכלב בפרק שירה, סוד שם בן המאיר בעולם העשיה ("לפני הוי' עשנו" דווקא), העולה מלמטה למעלה מהאדם, סוד שם מה, כמבואר בכתבי האריז"ל – יחוד מה בן סוד מהיטבאל אשת הדר מלך אדום (לשון אדם), וד"ל (מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב אשת הדר = חוה פעמים הוי' אלהים, עיקר תיקון חוה, וד"ל). "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עשנו" = 2028 = 3 פעמים הוי' ב"ה בריבוע כללי (סוד שם של יב אותיות, ג שמות הוי', שיוצא מברכת כהנים כנודע. נמצא שבאמירת "באו וגו'" ממשיכים שפע ברכות מעצמותו יתברך ממש, שהרי כל אור חוזר חוזר לקדמותו ממש וממשיך משם גילוי העצמות, סוד ברכת כהנים – "עד מהרה ירוץ דברו", וד"ל). והנה, ב"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" יש כ אותיות ובפסוק "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עשנו" יש לב אותיות, ביחד – כלב אותיות (כולו לב – למעליותא, בחינת פנימיות הלב שליט על המח, גילוי הבהמה רבה שלפני האצילות – "בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך"), כאשר ראשי התבות של שני הלשונות הוא נבבן, כלב, ללמד שכל המציאות נכללת בסוד שם בן כנודע, ושעיקר עבודת האדם בעלמא דין (שלשם כך אמר ה' "נעשה אדם" לכתחילה) הוא להכריז "באו וגו'" ובכך לפרסם את אלקותו יתברך בעולם ולגרום לכך ש"את מלכותו ברצון קבלו עליהם" – "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' [מה] אחד ושמו [בן] אחד", וד"ל.

"נעשה אדם" "באו נשתחוה" = 1248 = כו פעמים כב (סוד "דרך כוכב מיעקב", התגלותו של מלך המשיח) = 4 (ממוצע כל מלה) פעמים חדש (יב צרופי הוי' ב"ה כנגד יב חדשי השנה) = 16 (ממוצע כל אות) פעמים לחם (ג שמות הוי', סוד שם של יב אותיות היוצא מברכת כהנים כנ"ל).

מהנ"ל יוצא ש"את הוי' האמרת היום" – "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", "והוי' האמירך היום" – "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עשנו". הכל עולה בגימטריא 4745 = 2028 הנ"ל ועוד 2717 (ע"ה 2718 – ברכת כהנים!) = 13 פעמים 365 (מצות לא תעשה – "'שמי' עם יה שסה", כמנין ימות שנת החמה, היינו קשר מובהק לסוד הזמן בכלל וסוד ראש השנה בפרט, שבו ביום שם הוי' אלהים את האדם בגן עדן "לעבדה ולשמרה" ברמח ושסה כנודע; 13 = אחד-אהבה, והיינו גילוי יג מדות הרחמים, הגילוי של חדש אלול ועשרת ימי תשובה, במשך כל השנה כולה, וד"ל). והוא עולה 5 פעמים אהבת ישראל = אהבה פעמים חכמה, כמבואר במקום אחר.

"את הוי' האמרת היום" = 1134 = ג פעמים חשמל (שבמרכבת יחזקאל), סוד האמירה בחש-מל (ו-ג פעמים כנגד חש מל מל כנודע), סוד גילוי ההעלם, כמבואר בדא"ח, וד"ל.

ב"את הוי' האמרת היום" יש יה אותיות, וכן ב"והוי' האמירך היום" יש יה אותיות, סוד "ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד" כנ"ל. יה הוא המשולש של ה, אות (הבל) הדבור – "האמרת... האמירך". פנות המשולש של "את הוי' האמרת היום" אותיות אמת, פנות המשולש של "והוי' האמירך היום" – כמו (המשולש של וה) – יחד: 507 = ג פעמים יג בריבוע (רבע 2028, ג פעמים הוי' בריבוע, הנ"ל). "את הוי' האמרת היום... והוי' האמירך היום" = 1503 = "תתן אמת ליעקב".

"[באו] נשתחוה [וגו']" = תשסט, השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה! טוב לכוון כוונה זו (על פי המבואר לעיל) בפרט בשעת ההשתחויות של ראש השנה ויום הכפורים, וכן בהשתחויות של תפלת שמונה עשרה במשך כל השנה כולה (וכן כשקמים בבקר, "חדשים לבקרים", על דרך יצירת האדם ונפיחת נשמת חיים בו, שאז [לא פנה לעסקיו הוא, אלא, ע"ד משה רבינו – "מן ההר אל העם"] פנה לכל הבריאה כולה ואמר "באו נשתחוה וגו'). 

אין תגובות: