ב. איתא בכתבי האריז"ל שהבל פגם באותיות אי של שם אדני ב"ה, בסוד "אי הבל אחיך" (וכמו שיתבאר). אי ראשי תבות ארץ ישראל – רמז לחטא המרגלים. שם אד' הוא שם המלכות, בחינת ארץ ישראל בכלל – מלכות אדני = 561 = המשולש של 33 (17 פעמים 33, התבה ה-"גל [עיני וגו'"] בתורה היא ["וירא אלהים את האור כי] טוב", ודוק), ג פעמים אי (שבחמשה חומשי תורה: "אי הבל אחיך", "אי מזה באת", "אי אלהימו") = "אם בחקתי" (הפרשה ה-33 בתורה), ראש וסוף אותיות אי.
בכל התנ"ך יש לא פעמים "אי" (אחד מפירושי "אי" הוא "לא", כדלקמן) ועוד ו פעמים "ואי" – סך הכל לאו פעמים = הבל! חטא הבל היה ש"הן ולאו שוין אצלו" לגריעותא (וכידוע שיש בזה למעליותא, כאשר הוא בנוגע לעניני עצמו, דהיינו מדת ההשתוות, שאין שום הבדל אצלו אם מכבדים אותו או שמבזים אותו, בכל הוא מקיים "שויתי הוי' לנגדי תמיד", אך כאשר הוא נוגע לעניני שמים, לשמור את מצות התורה שניתנו בהן ולאו, אזי אין גרוע מזה, ודוק). והנה, הן = הכל, לאו = הבל; הן לאו = "הכל הבל" (וכידוע שסוד קהלת הוא קין הבל שת, וד"ל). והנה, הערך הממוצע של הן בריבוע (3025) ולאו בריבוע (1369) הוא אחד (13) בחזקת 3, סוד ראש-תוך-סוף הספירות – כתר תפארת מלכות (כאשר ה"כנף" = 828 = 4 פעמים אור = לו פעמים זיו, חיה, 23 = צפנת פענח וכו'), וד"ל. והוא בסוד הסדרה הריבועית הידועה: 5 7 13 23 37 55..., כאשר ממוצע שני הריבועים של תחילת הסדרה, 5 ו-7 = הבל (ושל 23 ו-37, חיה יחידה = 949 = 13 פעמים 73, אהבה פעמים חכמה [37, הבל, העולה חכמה במספר סדורי, הוא הנקודה האמצעית של 73, חכמה] = אהבת ישראל, כמבואר במ"א).
אחת ההופעות של "אי" בתנ"ך, בספר איוב, הוא: "ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך". "אי נקי" היינו מי שאינו נקי. אף על פי שב-יג מדות הרחמים נאמר "ונקה לא ינקה" ופירשו חז"ל "מנקה הוא לשבין ואינו מנקה לאינם שבין", כאן "ימלט אי נקי" (והיינו לדעת רוב המפרשים שפשט הפסוק הוא שמי שהוא "אי נקי" ימלט מהרע, מה שאין כן לדעת המלבי"ם ש"ימלט אי נקי" היינו שימלט ויפליט מעצמו את ה"אי נקי" שבו ואזי יזכה להושע, עיי"ש). והיינו בזכות הצדיק – "ונמלט [ה'אי נקי'] בבר כפיך [סוד הצדיק שבבחינת 'נקי כפים ובר לבב' העולה בהר ה', והעלה עמו את ה'אי נקי']" וכלשון ת"י: "ישזב גבר דליתוי זכאי בזכותך ואשתזב בברירות ידך". נמצא ששרש הצדיק הוא למעלה מ-יג מדות הרחמים. והיינו מה ש-ט מדות הרחמים שנאמרו כאן בפרשתנו, לאחר חטא המרגלים, כוללות (לאחר ו המדות העיקריות המסתיימות ב"ונקה") "לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים". בכתבי האר"י יג המדות (שנאמרו לאחר חטא העגל) הן בסוד הדיקנא דאריך אנפין, ואילו ט המדות הן בסוד הדיקנא דזעיר אנפין. אך ידוע ששרש ה-ט גבוה משרש ה-יג, בסוד "ז"א בעתיקא אחיד ותליא", ב-ט היכלין דאריך אנפין (שבהן התלבשות והארה של עתיק יומין כו'). והוא סוד כחו של הצדיק להציל ולהעלות את ה"אי נקי" (ב-ט היכלין דא"א, היסוד, חותם אמת, הוא סוד אותיות טצ"ץ דאי"ק בכ"ר, איק נוטריקון "אי נקי", ובכר נוטריקון "בבר כפיך", טצץ = 999 = שכבת זרע = פתח תקוה ל"אי נקי", והוא סוד זכותו וכחו של ה"צדיק יסוד עולם", וד"ל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה