ג. המשך: "אי נקי" רת"ס אני (הרגשת היש, שרש ומקור כל לכלוך בנפש, "קיא צאה בלי מקום", והתיקון על ידי הפיכת האני לאין, שלש האותיות הראשונות של "אי נקי", ואזי הקיא נהפך לאיק, היכל הכתר-עליון של אריך אנפין – כתר שבכתר וכתר כל הכתרים, וד"ל).
"נקי" אותיות קין. "אי" הוא סוד "אי הבל אחיך" שנאמר לאחר שהרג קין את הבל. "ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך" = 729 = 27 בריבוע (יש כאן 6 תבות ו-21 אותיות, 27 כוללים) = קרע שטן = "לא תרצח"! "ימלט אי נקי" = 260 = 13 פעמים 20 (כפולה של 13), "ונמלט בבר כפיך" = 469 = 7 פעמים 67 (כפולה של 7, מספר התבות ב-ז ימי בראשית); 20 ו-67 = 87 = "אי הבל אחיך" (ראשי וסופי תבות = 67, אמצעי תבות = 20). ראשי התבות של הפסוק – י א נ ו ב כ = "ימלט", התבה הראשונה של הפסוק. והוא עולה גוף, נמצא ש"ימלט אי נקי" הוא גוף אי נקי, שדווקא בגוף (גם ב"גוף" הפנימי, הרוחני, של הנשמה, וד"ל) נאחז לכלוך החטא. יחס האחים הבל וקין הוא כיחס הנשמה לגוף. קין, הגוף, ההורג את הבל, עתיד להמלט בזכות הבל אחיו, כאשר הבל יתקן את עצמו בתכלית, ועד שלעתיד לבוא הנשמה (הבל) תיזון מהגוף (קין), שבגוף (קין) דווקא יאיר אור אין סוף הסובב כל עלמין בעוד שבנשמה (הבל) מאיר אור אין סוף הממלא כל עלמין, וד"ל. והיינו שתורת העולם הזה היא בחינת הבל (גילוי אור אין סוף הממלא כל עלמין) ביחס לתורתו של משיח – "תורה חדשה מאתי תצא" – תורת קין (שיעלה על הבל, בסוד "אשת חיל עטרת בעלה", כמבואר בכתבי האריז"ל) בהתגלות אור אין סוף הסובב כל עלמין ועד לגילוי אור עצמותו יתברך ממש.
וכך פירש רש"י את הפסוק הנ"ל: "'ימלט אי נקי'. אין נקי כמו 'אי כבוד' אין כבוד, וכן 'ולרוזנים אי שכר' אין שכר, אין נאה להם שכרות, שלשתן חברם מנחם במחלוקת אחת, ואע"פ שהן שתי תיבות מפרשין כן ונמלט את אי נקי בבור כפיך וכן שמעתי. לשון אחר שמעתי שהיו אומרים מפי ר' יעקב שהוא לשון אדם השרוי בצער ובאנקה והיו"ד יתירה בתיבה כמו 'היושבי בשמים', אבל לא שמעתי מפי הרב". לפירוש השני – "אי נקי" לשון אנקה – יש למצוא אסמכתא בפסוק בקהלת: "אי לך ארץ שמלכך נער", שתבת "אי" עצמה היא לשון קריאת צער ואנקה, ודוק. והנה, אנקה הוא אותיות קנאה, וקשור הן לחטא קין והן לחטא אדם הראשון, וכמו שיתבאר.
ובאבן עזרא: "'גם ימלט אי נקי'. יש אומרים שהוא חסר שי"ן וענינו 'איש נקי', וזה רחוק לכן פירושו שהמקום יושיע שח עינים שהוא אדם אחד, גם ימלט אי נקי כמו יושב האי הזה והפך 'ארץ כי תחטא לי'. 'ונמלט בבור כפיך'. ונמלט תהיה בבור כפיך". סוף הפסוק הקודם הוא "ושח עינים יושע", שהוא "אדם אחד", וממשיך הכתוב ואומר שה' ימלט אי (הים) נקי "בבור כפיך". וכן פירש הרלב"ג: "'ימלט אי נקי'. הנקי ימלט בזכותו אי גדול".
חטא המרגלים היה שדברו לשון הרע (נגד ארץ ישראל כו') דקטיל תלתא, המספר השומע ומי שמספרים עליו. נמצא שגם ארץ ישראל עצמה 'נקטלה' במדת מה בחטא הדבה שהוציאו עליה המרגלים. הלא ארץ ישראל היא "אי גדול" (אי גדול = דן, סוד אותיות דנ של שם אדני, שבתוך אותיות אי בהן פגם הבל כנ"ל. נמצא שסוד שם אדני הוא אי גדול בתוך אי סתם, וד"ל) המוקפת מים רבים ומים זדונים. המשיח ינצח את כל האומות שסביביו, ואזי תתפשט קדושת ארץ ישראל עד לאיים הרחוקים, ועד למדינת הים, ויקבצו נדחי ישראל מכל המקומות שבעולם. חטא המרגלים היה שפגמו ב"אי" הקדוש באמרם שאי אפשר לרשת אותה מפני יושבי הארץ, "כי חזק הוא ממנו", היינו פחד הבל מפני קין אחיו (כמבואר בכתבי האריז"ל ש"חזק" קאי בכל מקום על שרש קין). אי אפשר = 592 = 16 פעמים הבל, כאשר 16 = עשירית קין (והוא סוד "איה", וכמו שיתבאר)! חטא המרגלים מסתכם באמירת "אי אפשר" (בכל דבר הנוגע לעבודת ה' ולביאת משיח צדקנו תכף ומיד ממש). תיקון החטא הוא באמירת אפשר ואפשר (במקום הקרע, שעל ידי החטא, צריך לקשור את חבל ההתקשרות בקשר כפול ומכופל, כמבואר בתניא). אפשר ואפשר = 1168 = 16 פעמים 73, חכמה (כאשר 37, הבל, הוא הנקודה האמצעית של 73 כנ"ל). באמירת "אפשר ואפשר" יש הרבה חכמה, ואילו באמירת "אי אפשר" יש הרבה הבל (וטפשות, וכידוע מרבי נחמן שכל המתיאש מדבר הנוגע לעבודת ה' יתברך, הרי אין טפש ושוטה כמוהו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה