ב. "ואתחנן אל הוי' בעת ההוא לאמר" – "עת" ראשי תבות עזות (תפלת עשיר, "ועשיר יענה עזות", "תפלה למשה איש האלהים") תחנונים (תפלת עני, "בקש רחמים כעני בפתח", "תחנונים ידבר רש" [רש עני רת"ס רעי, סוד "ושמעי ורעי" הנ"ל, והוא חושי הארכי רע המלך כמבואר במפרשים, חוש בארך אפים דתפלת עני ורש, וד"ל; רש עני = 4 פעמים ע, רש עני = 5 פעמים ע, יחד רש עני = 9 פעמים ע – סוד "לשוני עט סופר מהיר", חיש, בחינת חושי, מהר, סוד משיח, וד"ל; רעי שמעי ראשי תבות רש, רעי שמעי אותיות עמי עשיר, ודוק. שמעי = רעי וחצי, רש עני = שמעי וחצי, הכל בסוד "שלם וחצי", וד"ל], "ואתחנן אל הוי'"), ללמד שתפלת העשיר, תפלת העזות דקדושה (התנאי הראשון להיות חסיד כנודע) היתה כלולה בתוך תפלת הרש, "ואתחנן" של משה רבינו, על מנת להיכנס לארץ ישראל.
אם משה רבינו היה נכנס לארץ היה בונה מקדש במקומו, ובהיות שכל מעשי משה נצחיים, לא היה הבית נחרב לעולם. ועל כן "בעת ההוא" רומז לתשעה באב (כאשר "אדלג שור" בתשעה באב יתגלה ב "בעת" = דעת, ואשה = היהלום של "ההוא" = טוב, בסוד "מצא אשה מצא טוב [ויפק רצון מהוי' – בעת רצון]" כנודע, נמצא שתשעה באב = דעת אשה, הקלה וחלשה בעולם הזה, בזמן החטא והגלות, אך החזקה והטובה ביותר לקראת הגאולה, סוד "גם בלא דעת נפש לא טוב" ו"מצא אשה מצא טוב", שבה דווקא טמון סוד הדעת של הגאולה, "כי מלאה הארץ [האשה] דעה את הוי' כמים לים מכסים" – "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים" = אלף אורות [סוד נשמת ישראל בעל שם טוב] הניתנים לרחל אמנו, כנסת ישראל, וד"ל), שרק "בעת ההוא" לא הסכים הקדוש ברוך על ידו, כדי שאכן יחרב הבית הראשון והשני ביום המר והנמהר, תשעה באב, אבל "עלה אריה במזל אריה והחריב אריאל על מנת ['אין מלך בלא עם', וד"ל] שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל" בנין עדי עד, ועד שכדאי הירידה עד שאול תחתית והחורבן הכפול, שדווקא בגלל זאת נזכה בקרוב ממש לבנין המשוכלל והנצחי של בית המקדש השלישי והמשולש – "ושם נעשה לפניך כמצות רצונך".
בתשעה באב נולד משיח, והוא, מלך המשיח, הנו השילוב המושלם של עזות ותחנונים – "עת לעשות להוי' הפרו תורתך". עת = "נעשה אדם" (נאמר בעבורך) = "יהי אור ויהי אור", שלמות היחוד של אור ישר (אור הקדוש ברוך הוא) ואור חוזר (של כנסת ישראל, "ואל אישך תשוקתך"). עת = י פעמים בטול, תחנונים = זה (נבואת משה) פעמים בטול, עזות = אהיה (יהו) פעמים חיה, משה = יה פעמים חיה, וד"ל. אצלו מתקיים בעת ובעונה אחת ("בעת ההוא") "עז פנים לגיהנם" (להעלות משם את כל הנשמות הנדחות) ו"בשת פנים לגן עדן" (להביא את כל אחד ואחת מישראל לגן עדן). "לגינהם" = מנחם, צמח שמו = ו פעמים חיה, "לגן עדן" = אור = ט פעמים חיה, יחד "לגיהנם... לגן עדן" = משה = יה (טו) פעמים חיה כנ"ל. "עז פנים לגיהנם" "בשת פנים לגן עדן" = 1484, וביחד עם 1000 אורות שקבל משה רבינו בשעת מתן תורה (שעת חבור העליונים והתחתונים, סוד נשמת רבי ישראל בעל שם טוב = 1000 כנודע) = 2484 = "תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות"!
בדילוג אותיות: "תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות" = 1260 = לה פעמים לו (ב פעמים רש עני הנ"ל, המשולש של לה), היהלום של לה, ואילו "תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות" = 1224 = לד פעמים לו (ב פעמים ברית, ו פעמים צדיק), הכל בסוד לו צדיקים המקבלים את פני השכינה בתפלה (תפלת "ואתחנן") בכל יום, הכלולים במשה רבינו (ואתפשטותיה בכל דרא) ה"צדיק יסוד עולם" של הדור. והנה, "ואתחנן אל הוי' בעת ההוא לאמר" = לז פעמים לו. שני הפסוקים יחד = קו פעמים לו (ההפרש ביניהם = לב פעמים לו, סוד לולב כידוע). לו = ו בריבוע. יש תבה אחת בפסוק שמתחלק ב-לו – "ידבר" = 216 = 6 פעמים לו = ו בחזקת ג. שאר תבות הפסוק = 36 פעמים 63 (ספרות הפוכות) = 7 פעמים חי בריבוע ( חי חי = לו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה