פרשת שבוע
נצבים
את פרשת נצבים תמיד קוראים בשבת שלפני ראש השנה (שבת מברכים חדש תשרי, החדש השביעי המושבע מכל טוב, וברכתו על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, בזמן שאנו קוראים בתורה "אתם נצבים היום כלכם וגו'").
"[אתם נצבים] היום" קאי על היום דראש השנה, דבר הנלמד מתחילת ספר איוב (לאחר חמשת הפסוקים הראשונים של הספר המתארים את הרקע למסופר בהמשך, והם בסוד חמשת ימי בראשית הראשונים לפני ברוא אדם הראשון, שאזי, בתחילת הפסוק הששי, שכנגד היום הששי – "ויהי היום וגו'", ראש השנה, ודוק): "ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על הוי' ויבוא גם השטן בתוכם", ות"י: "והוה ביומא דדינא בריש שתא ואתו כתי מלאכיא למקום בדינא קדם יי ואתי לחוד סטנא במציעהון".
וכן בפירוש רש"י: "'ויהי היום'. אותו יום שהיה ראש השנה (שהוא יום תרועה וצוה הקב"ה לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד 'משוט בארץ'). 'ויבואו בני האלהים להתיצב על ה''. לריב עמו שאין להתיצב אלא על דין שנאמר 'נצב לריב ה''. 'ויבא גם השטן בתוכם'. לקטרג הבריות".
וכן באבן עזרא: "... וטעם 'ויהי היום' יום ראש השנה שכל בני העולם עוברים לפני השכינה כבני מרון, או יום דינו של איוב לבדו ולא אוכל לפרש, או יהיה פירושו 'ויהי היום' שאירע בו כך וכך כמו 'ויהי היום ויעבור אלישע'". ויש לומר שמה שכתב "או יום דינו של איוב לבדו ולא אוכל לפרש", היינו יום "ראש השנה" הפרטי של איוב, דהיינו יום הולדתו, היום שמזלו גובר, והוא על דרך יום ראש השנה לכל בני אדם הראשון שנברא-נולד בראש השנה, יום הששי דמעשה בראשית (שיום הראשון שלו הוא כה באלול כידוע). נמצא, לפי זה, ששלשת האפשרויות שבפירוש הראב"ע הן כנגד אלקות נשמות עולמות: ראש השנה לכל באי עולם הוא יום הכתרת ה' למלך על כל הארץ – מזלו של אדם הראשון הוא "מזלו" כביכול של הקב"ה, שהרי מיד בברוא אדם הראשון אמר לכל ברואי עולם "באו נשתחוה ונכרעה נברכה להוי' עשנו", שבזה המליך את הקב"ה על כל העולם כולו. ועוד איתא בחז"ל שלאחר שאדם הראשון קרא שמות לכל החיות, שאלו השי"ת ואיך קוראים לי, וענהו שלך נאה לקרוא בשם אדנות, והועא סוד "מלך שמו נקרא עליהם" ד"מלך בלא מטרוניתא [בחינת שם] לאו איהו מלך ולאו איהו גדול". נמצא שיום ראש השנה הוא "מזלו" של ה', "היום" שבבחינת אלקות. מזלו הפרטי של איוב היינו "היום" שבחינת נשמות, כמובן. "או יהיה פירושו 'ויהי היום' שאירע בו כך וכך כמו 'ויהי היום ויעבור אלישע'" היינו "היום" שבבחינת עולמות, קורות עולם, דבר יום ביומו, ודוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה