ד. כתב בעל העמק דבר על הפסוק "את הוי' האמרת היום": "'את ה' האמרת'. ת"א חטבת. והוא לשון הגמרא ברכות ד"ו אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה בעולם. ופרש"י לשון שבח וכמו 'יתאמרו כל פועלי און'. והערוך בערך חטב מביא הגמ' בזה הנוסח אתם עשיתוני חטיבה אחת בעוה"ז ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעוה"ב. ובערך אמר ג' פי' חטיבה ציור א' בעולם כלומר דבר הניכר לעין. ופי' הענין דבזה הברית הראת לדעת שאין כמותו שראוי להיות לך לאלהים וגו'. וה' הראה לדעת בזה הברית שאין כישראל הראוים להיות לו לעם סגולה וגוי. והראב"ע הביא בשם ר"י הספרדי פי' האמרת מגזרת ויאמר, ואינו מבואר. ונראה שכוון ל'ואמרת אליהם', וכבר נתבאר ריש ספר ויקרא שהוא מלשון חבור וכן קרוב לפרש 'יתאמרו כל פועלי און' ויתחברו יחד לעשות מה שלא היה אפשר בהיות כל אחד בפני עצמו כידוע שחבור לרשעים רע לעולם. נחזור לענין הפרשה שבזה הברית שנכרת על שקידה בעיון התורה נתחברת את ה', כלשון הזוה"ק דאורייתא וקוב"ה וישראל חד הוא, ומש"ה נקרא התלמוד לחמו של הקב"ה כדאי' בחגיגה די"ד 'לכו לחמו בלחמי' זה תלמוד. שכמו קרבנות נקראו לחם 'את קרבני לחמי' וביארנו במקומו שהוא לשון חבור שהקב"ה מתחבר כ"י את ישראל, כן הוא כח התלמוד הוא כמו לחם המחבר הנשמה והגוף יחד חבור עצום כך תלמוד הוא המחבר את ישראל לאביהם שבשמים. ומש"ה מצלינן אהבה רבה אהבתנו וכו' בברכת התורה שהוא התלמוד כמו שאומרים ותן בלבנו להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך וכו', ונקרא אהבה רבה באשר שאהבת ה' לישראל הבאה ע"י התורה וכן להיפך יותר מאהבת ה' וישראל ע"י קרבנות, כמו שביארנו בס' שמות כ"ה כ' בהעמדת הכרובים ופניהם איש אל אחיו (ובברכות די"א ב' אי' ורבנן אמרי אהבת עולם וכה"א 'מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד', והוכחה זו סתומה לענין ברכה זו, אבל הענין דאהבה הבאה ע"י התלמוד גדול מאהבה הבאה ע"י קרבנות בשני דברים: א' דקרבנות אינו אלא בירושלים קרוב לפני המלך ה' היינו מקום מלכותו ית', משא"כ תורה בכל מקום, וזהו מאמר הנביא 'מרחוק ה' נראה לי', ב' דקרבנות אפילו בירושלים אינו אלא בזמן שבהמ"ק קיים, והרי למצער ירשו ישראל מקדשי אל, משא"כ תורה אין הפסק לעולם. וזהו מאמר הנביא 'ואהבת עולם אהבתיך' והיינו שמביא הגמ' שראוי לומר בברכה שנאמרה על התלמוד אהבת עולם. אכן בדבר אחד היה נוח לישראל אהבה הבאה ע"י קרבנות שקרבנות כל ישראל ראוים לזה ומי שבא ברגל לירושלים ומביא קרבן ראיה ה"ז מגיע ליראה ויראה לכל אחד לפי ערכו, משא"כ אהבה הבאה מן התלמוד אינו אלא מי שזוכה להיות עמל בתורה ולא הכל ראוים ומוכשרים לזה. ע"ז מסיים הנביא 'על כן משכתיך חסד'. פי' מש"ה המשיך הקב"ה לאהבת עולם של תורה מדת החסד, דבמה שמהנים למתדבקים לת"ת שיהיו יכולים לעסוק בתורה משיגים גם המה אהבת ה'. וביארנו בזה ברנה ש"ת בביאור המקרא 'על משכני בלילות וגו'', וזהו דבר הכתוב 'ואהבת עולם אהבתיך' שיהי' בלי הפסק מקום וזמן, ע"כ 'משכתיך חסד' שיהא כל אדם מישראל ראוי לזה). כל זה נכלל בזו התיבה 'האמרת', דבזה הברית נתחברת את ה', ובא לבאר תנאי ואופני זה החיבור ומונה יחד פעולת החבור שנתחברו ישראל לאביהם שבשמים גם אז בברית ה"ס וגם אופן החדש שבא כאן ואמר 'להיות לך לאלהים' למנהיג הטבע שלך".
ראשית כל, הרווחנו בפירוש הנ"ל עוד ביאור בלשון "האמרת... האמירך" – לשון חבור. וביחס לפרצוף הנ"ל של הלשונות הכלולים ב"האמרת... האמירך" נראה ברור שלשון חבור שייך לדעת – לשון התקשרות והתחברות, כנ"ל. אך בדעת כבר מיקמנו את פירוש רש"י – לשון הבדלה והפרשה (נשמת התפארת כנ"ל). הנה, כמו בקידושי אשה (סוד הדעת, כנ"ל באריכות) מקודם צ"ל הבדלה על ידי מעשה הקידושין – איסור האשה על כולי עלמא – ורק אחר כך בא החיבור בנישואין – "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", נמצא שהחיבור הוא תכלית כוונת ההבדלה, סוף מעשה במחשבה תחלה, שרש הדעת בכתר עליון (בסוד שכאשר מונים את הדעת, "האמרת... האמירך" מלשון הבדלה והפרשה, אין מונים את הכתר, תכלית כוונת הדעת, "האמרת... האמירך" מלשון חבור ודבקות, וכאשר מונים את הכתר, דבקות, אין מונים את הדעת, הבדלה, וד"ל). והיינו שענין הדבקות הוא בכתר עליון דווקא, כמבואר בדא"ח. וכן כאן, מה שהביא כאסמכתא לפירוש זה (ש"האמרת... האמירך" קאי על הדרגה הכי גבוהה של חיבור הקב"ה לעם ישראל, חיבור הנעשה על ידי הדבקות בתורה דווקא, סוד כח המשכיל דמוחא סתימאה שבכתר, מקור מתן תורה לישראל דמחכמה סתימאה נפקת, ולמעלה בקדש, מחכמה דרדל"א כו') מאמר הזהר דקודשא בריך הוא אורייתא וישראל כולא חד, היינו גילוי של אור הכתר (הכולל ג כתרים כנגד קודשא בריך הוא אורייתא וישראל, שבשרש גבוה עוד יותר, בחינת "עילת העילות" – "כתר עליון אף על פי דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם איהו קדם עילת העילות" – גם החלוקה ל-ג כתרים אינו שייך, אלא כולא חד ממש, וד"ל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה