פרשת במדבר - יום רביעי

ד. נמשיך להתבונן בריבוע הנ"ל הנוצר משמות חמשה חומשי תורה:

ב ר א ש י

ת ש מ ו ת

ו י ק ר א

ב מ ד ב ר

ד ב ר י ם

ארבע האותיות שבאמצעי הצלעות החיצוניות – א ו א ר – אותיות וארא = יצחק. ביחד עם אות ה-ק שבאמצע = 308 (אלעזר) הנ"ל (308 = במדבר בארבע רמות המספר, שכנגד ארבעה עולמות, כמבואר במ"א: במספר הכרחי, במדבר = 248; במספר סדורי, במדבר = 41; במספר קטן, במדבר = 14; במספר קטן מספרי, במדבר = 5 [בדיוק כמו ארבע רמות אברהם], יחד = 308 = קרוב [בסוד "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו", וד"ל]; רק במדבר, מבין חמשה חומשי תורה, עולה 5 במספר קטן מספרי, סימן שיש בו דווקא בחינה שכוללת את כל חמשה חומשי תורה, כנ"ל בפתיחת דברינו). ביחד עם ארבע הפנות (סך הכל ריבוע של 9 אותיות) = 364 = יעקב יעקב (= יוסף יצחק כידוע, וכך מתחלק כאן, ודוק), כאשר שאר ה-16 אותיות = 2116 = לוי (בן יעקב) בריבוע כללי. מצאנו אם כן את שמות כל שבעת רועי ישראל, הנשמות הכלליות של עם ישראל (שכנגד שבע הספירות העליונות מחסד עד מלכות) בריבוע הנבנה משמות חמשה חומשי תורת משה: אברהם יצחק יעקב משה אהרן [עם כל ארבעת בניו – הפנות = 56 = נדב, יש כאן 25 אותיות = אביהוא, אלעזר ואיתמר מצאנו לעיל] יוסף דוד [גם רחל = טוב פעמים דוד כנודע], ועוד כמה שמות של שבטי ישראל.

והנה, ראשי התבות של שמות חמשה חומשי תורה: בראשית שמות ויקרא במדבר דברים = 314 = שדי (סוד מרדכי היהודי כנודע), שמו של הקדוש ברוך הוא – "שאמר לעולמו די". וכידוע הרמז מרבי אברהם אבולעפיא שבראשית = שלשה דברים יחד, ראשי תבות שדי. ראש-תוך-סוף 25 אותיות שמות החומשים – ב ק ם היינו שדי באתב"ש כנודע, סופי התבות של שלשת האבות אברהם יצחק יעקב (בסדר למפרע כמו בפסוק הנאמר בסוף התוכחה של הפרשה הקודמת – "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר", והוא עצמו שם קדוש בקבלה; נמצא שה-ב רבתי של בראשית, לשון ברכה, ראשית ותכלית כל התורה כולה, היא ה-ב של יעקב דווקא, וד"ל). 12 האותיות של ארבעת המשולשים של שלש אותיות שבפנות הריבוע הנ"ל = 1570 = 5 פעמים שדי, כאשר שאר 13 אותיות הריבוע (צורת ה"השראה" שבתוך הריבוע הנ"ל, ודוק) = 910 = 5 פעמים יעקב, שאמר לבניו (בירידתם לשבור בר מיוסף) "ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש וגו'", ופירש"י: "'ואל שדי'. שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו ליתן, יתן לכם רחמים, זהו פשוטו. ומדרשו: מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי, שלא שקטתי מנעורי – צרת לבן צרת עשו צרת רחל צרת דינה צרת יוסף צרת שמעון צרת בנימין". יעקב אבינו הוא עמוד התורה, תורת משה – "משה מלגו ויעקב מלבר" (דעת משה היא נשמת תפארת ישראל-יעקב) ובהתפללו לאל שדי (= משה; "וארא אל אברהם וגו' באל שדי [ושמי הוי' לא נודעתי להם]") הוא ממשיך את סוד ה החסדים שבדעת (שכללותם סוד "חסד לאברהם") עד ספירת היסוד (יוסף בנו, סוד "אלה תולדות יעקב יוסף", "גופא ובריתא חשבינן חד") על מנת למסרם למלכות כנ"ל.

כאשר נבנה סדרה ריבועית מערכי האות האמצעית (100), המקיף הקרוב (602) והמקיף הרחוק (1778), ונמשיך לחשב את ערכם של שני האברים הבאים (3628 ו-6152), אזי נגלה שהערך הממוצע של חמשת האברים הראשונים של הסדרה – כנגד חמשה חומשי תורה = 2452 = 4 פעמים 613 (= הוי' אלהי ישראל = משה רבינו), כנגד כללות תריג מצות התורה. הערך הממוצע של שמות חמשת החומשים עצמם = 2 פעמים רמח (במדבר) כנ"ל, ואילו הערך הממוצע של חמשת אברי הסדרה הנ"ל = 4 (2 בריבוע) פעמים תריג – רמח מצות עשה ו-שסה מצות לא תעשה, הכל בכלל שמות חמשה חומשי תורה, ודוק.