ד. קרח, בחשבו שהוא המשה רבינו שבדור כנ"ל, דימה (ובצדק, כמו שנראה תיכף) שיש בו גם את שרש נשמת הבל (בנוסף לשרש קין, אחרת אינו יכול לייצג את כל העם כולו (שיש נשמות ישראל משרש קין ויש נשמות ישראל משרש הבל, והנשמה הכללית של הדור חייב לכלול בעצמו את שני השרשים כדי ליחד את אנשי הדור ולגלות ש"כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי'", ודוק). קרח חשב שהוא כולל גם את קין וגם את הבל, ואילו משה הוא רק הבל, ואינו ראוי להיות מנהיג הדור.
ברוב המקומות בכתבי האריז"ל נמצא שקרח הוא משרש קין לבד, אך במקום אחד מצינו (ונרמז לעיל בפירוש "ויקח קרח", שלקח לעצמו מקח רע – חלק הרע של רוחו של קין):
"דע כי כשתסיר הבל ממשה ישאר קרח, והענין כי בהבל היה בו לז נצוצים טובים, וכל שח רעים, רק במשה נתקנו כולם, אמנם השח רעות שהיו מתאחזים בהבל מצד הרע הנה הם סוד גלגול קרח כי הוא גימ' שח נמצא כי גם קרח עקרו מהבל, אמנם כאשר נאמר פרשה זו שהוא עון 'ויקח קרח' אז נתעבר בו רוח קין מצד הרע וז"ס 'ויקח קרח' שארז"ל שלקח מקח רע לעצמו, ואז נאבד מן העולם".
והנה, קרח = קין ו-ד פעמים הבל (הבל "פנים ואחור": ה הב הבל הבל בל ל, סוד "ואד יעלה מן הארץ וגו'", יחס של א ל-ד כנודע), נמצא שמשה = קין ו-ה פעמים הבל (אות ה-ה היא אות ההבל כנודע – "אתא קלילא דלית בה מששא").
כל הנ"ל רומז לסדרה לינרית, המתחילה מ-זה (12, סוד נבואת משה רבינו ב"זה" – אספקלריא המאירה) ובהפרשים קבועים של הבל (זה כה, שתי דרגות הנבואה גם יחד, אספקלריא המאירה מקרוב ואספקלריא שאינה מאירה מרחוק, סוד "בורא ניב [לשון נבואה, אותיות בני כנ"ל] שפתים שלום שלום לרחוק [בחינת כה] ולקרוב [בחינת זה, גם נבואת משה רבינו היתה תחילה מרחוק, בחינת כה, ורק אחר כך מקרוב, בחינת זה] אמר הוי' ורפאתיו", קרח דימה שאין קרוב יותר ממנו [ובאמת אצל בני קרח התקיים באמרם שירה על הקרבן; בני קרח = 370 = 10 פעמים הבל, שע נהורין, "וישע הוי' אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה..."; והנה, לקרח היו שני אחים – נפג וזכרי = 370 = בני קרח, י"ל ששני אחיו, הצדיקים, התגלגלו בבניו], וד"ל), עשרה מספרים מ-זה (משה במספר קטן) עד משה:
12 49 86 123 160 197 234 271 308 345
כל המספרים האלה הם בעלי משמעות רבה לעניננו: 12 = זה, נבואת משה ומשה במ"ק כנ"ל. 49 = ז בריבוע, הב של הבל פעמים קין במ"ק, כמו שיתבאר. "ויקח קרח" במילוי המילוי = 3626 = 2 פעמים 49 פעמים 37 (הבל). 86 = אלהים – "אני אמרתי אלהים אתם [אם הייתם הולכים בדרך הישרה, 'האלהים עשה את האדם ישר...']... אכן כאדם [הראשון, אביכם] תמותון...". 123 היינו "כשתסיר הבל" מקין (= מלחמה כו'), שעולה הבל במספר קדמי כנ"ל. 160 = קין. 197 = קין הבל (מספר האותיות של יום אחד של מעשה בראשית). 234 = קין הבל הבל, בסוד שתי התאומות שנולדו עם הבל, להורות שלהבל עצמו יש שתי בחינות, בחינה עליונה ובחינה תחתונה (סוד לז נצוצים ו-שח נצוצים, כנ"ל בכתבי האר"י), והוא סוד "הבל הבלים [אמר קהלת]" – הבל אחד שהוא הבלים שנים (מיעוט רבים שנים). הערך הממוצע של ט אותיות קין הבל הבל (234) = 26, שם הוי' ב"ה (ראשי התבות ק ה ה = סופי התבות ן ל ל, יחד = הכל פנים ואחור – "הכל [כולל גם קין] הבל", וד"ל). 271 = הריון (מספר ימי ההריון) = ירמיהו = הנקודה האמצעית של ישראל. 308 = קרח. 345 = משה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה