ה. והנה, בעל אור החיים הקדוש פירש "אל מול פני המנורה" דקאי על נר המערבי:
"'אל מול פני המנורה וגו''. טעם הדבר יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו במסכת שבת וז"ל 'מחוץ לפרוכת העדות וגו'', וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל, מאי עדות, אמר רב זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים עד כאן. על פי הדברים האלה יצו ה' להאיר אל מול פני המנורה, שהוא נר המערבי, להראות כל נר ונר שלא בא אלא בשביל עדות אשר יגיד נר הפונים אליו כולם להראות נסו הנזכר. ומה שראיתי שדקדקו התוספות התם בתמיהה, וכי לאורה הוא צריך וכו', מטעם כל ארבעים שנה וכו', ולא אמרו והלא כל העולם כולו לאורו של מקום, לפי עניות דעתי אינו דקדוק, כי תצדיק התמיהה מהמורגש להם יותר מדברים הבאים באמונה, כי ה' ברא שמש וירח המאירים לעולם, ולדרך זה יתיישב עם ההיא שהביאו משלהי כל הקרבנות וכו' יעש"ד. ויש לנו לחקור זאת, מעתה, שלא בא המנורה אלא להגיד נסה שבנר מערבי היה מספיק בנר מצדה האחד ונר מצדה השני, ויש לומר כפי הפשט שהוא לנוי שאחר שהוצרכה ביאתה לרמז הנזכר אין נכון להביא בית ה' אלא דבר מתוקן ונכון שבמנורות. ובדרך רמז ירמוז בשבעה נרות לאומות העולם שהם שבעים אומות כל אחד ירמוז לכלל העשירי, ורמז כי כולן מאירים לנוכח המערבי שהם ישראל, שהם בחינת המערב כידוע ליודעי חן. ורמז גם כן שכולן כלים ונר ישראל לא יכבה, ותמצא שהארת הנרות אינו אלא בלילה, והוא סוד הגלות שנקרא לילה, מה שאין כן בבא זמן הישועה המתייחס לה בקר כתיב 'אתא בקר וגו'', יכבה נר האומות וישאר מכללותם נר ישראל שהוא 'הולך ואור עד נכון היום'. גם רמז במצות הדלקת הנרות שיכוין המדליק בהדלקתם שתהיה הארתם למול פני המנורה, שהכל יהיו לצורכי ישראל המתייחס לה שם פנים, כידוע למבינים".
הנה, מערב = יב צירופי הוי' ב"ה (שעל כן "שכינה במערב"). נר מערבי = כב פעמים הוי' = כו פעמים כב, סוד כוכב – "דרך כוכב מיעקב" ("דרך כוכב מ[יעקב]" = מערב, "דרך כוכב מיעקב" = חוה [ז ו-יב, סוד העיבור] פעמים הוי', וד"ל). רת"ס נר מערבי – אותיות עין ("עין בעין יראו בשוב הוי' ציון"; מערב = "עין יעקב") = ה פעמים הוי', ועוד טוב פעמים הוי'. ב"נר מערבי" יש ז אותיות המתחלקות ל-ב ו-ה (חלוקת הטבת נרות המנורה, סוד זהב – ז = הב). במילוי: נון ריש מם עין ריש בית יוד = 1768 = חיים (אהיה הוי' אהיה, כמבואר בכתבי האריז"ל) פעמים הוי' ב"ה. נר מערבי ו"בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" = כד צירופי יעקב (קסח פעמים הוי' = אהיה פעמים יצחק = כח פעמים יוסף). הכל בשביל העדות של הנר המערבי, מעלת ישראל בין העמים.
נרות המנורה רומזים לחכמות האמיתיות שיש בעולם ("בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" = חכמה פעמים בן, הוי' הוי' כנ"ל). "פני המנורה" היינו חכמת ישראל המיוחדת, חכמת התורה בכלל (חכמת רצון השי"ת) וחכמת האלקות שבתורה (חכמת ידיעת בעל הרצון יתברך) בפרט. כל שאר החכמות באו להאיר, להוסיף אור, "אל מול פני המנורה". עיקר הארה זו הוא בלילה – "אל מול פני המנורה" ס"ת לילה – בזמן הזה, זמן הגלות. בבקר הגאולה כל שאר האורות יוכללו וישאבו אל תוך אור "פני המנורה" (שרשם האמיתי) ובכך יכלו מן המציאות הנפרדת שלהן מכל וכל.
[וכך כתוב בהעמק דבר: "'יאירו שבעת הנרות'. משום שבתורה שבעל פה נכלל שבע חכמות שבלי ידיעה בכל החכמות א"א לבא לכמה עיקרי תורה. כמו שיעורי כלאים ועוקצין וקידוש החדש ועוד הרבה עניני שיעורים. וכל החכמות באו לשמש ולבאר אזהרות תורה שבכתב. וגם מי שיש לו עינים מוצא כל החכמות מרומז בתורה שבכתב. כמו שמצא רבי יהושע לכמה נחש מוליד כדאיתא בבכורות פ"א. וכן כל פרטי המוסרים מרומז בתורה (כמש"כ בהקדמת העמק השני בביאור מה שאמרו חז"ל אלו זכו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה כו') והיינו שהזהיר הקב"ה שיהיו מאירים כח כל החכמות לפני המנורה שהוא נגד עיקר התורה. וע' מש"כ בס' שמות ל"ז י"ט.]
והנה, סוד "פני המנורה" הוא סוד האותיות הפנימיות הנסתרות – אותיות המילוי (סוד העיבור) – של תבת "המנורה": הא מם נון וו ריש הא = אור אור (אור ישר ואור חוזר, אור של קיום התורה – "תורה אור" – מתוך יראה [ אותיות ראיה, תורה = יראת] ואור של אהבה, עבודת מתנה, כמבואר בתניא) = אור אין סוף. פנימיות מילוי המילוי: הא אלף מם מם נון וו נון וו וו ריש יוד שין הא אלף = אורות אורות (אורות = 613, תריג)! המנורה = ה'יהלום' של טוב (306 = אשה) – "וירא אלהים את האור כי טוב".
ארבע התבות "אל מול פני המנורה" יוצרות סדרה עולה בשלשה ממדים. שבעת האברים הראשונים שלה ("אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" – ז תבות ו-ז במשולש אותיות, כמו "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"; ביחד, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" = 4914 = זך פעמים יעקב = אחד, 13, פעמים חשמל, המשולש של זך, ויש לומר ש"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" הוא בחינת חש [דבראשית נמי מאמר הוא, אבל הוא מאמר סתום שלא נאמר בה "ויאמר" כידוע] ו"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" הוא בחינת מל, לשון גילוי אור כי טוב) – 31 76 140 306 657 1276 2246 = 4732 = 7 פעמים 676 – 26 (הוי' ב"ה) בריבוע (הערך הממוצע של כל אחד משבעת אברי הסדרה)! הכל בסוד "נר הוי' נשמת אדם" ("שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון", 4732 = הוי' פעמים יעקב), וד"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה